ינואר–יוני 2026
דוח פעילות והשפעה
קהילה שיודעת לפעול מנהיגות שיודעת להוביל מדיניות שמחוברת לשטח
הדוח מתייחס לפעילות שבוצעה במחצית הראשונה של 2026. הישגים קודמים מוצגים בנפרד כדי להמחיש את רצף ההשפעה, ואירועים שאירעו לאחר 30.6 מסומנים בטקסט במפורש.
תוכן עניינים
המחצית הראשונה של 2026 סימנה שלב חדש עבור העוטף. לצד עבודות השיקום וההשקעות הממשלתיות, השאלה המרכזית מתחדדת: כיצד מבטיחים שהיכולות, השותפויות והמנגנונים שנבנו בתקופת מנהלת תקומה יישארו ויתחזקו גם כשהתקציבים המיוחדים והמנגנונים הזמניים יצטמצמו? האתגר כבר אינו רק לשקם את מה שנפגע, אלא לחזק את היכולת האזורית הקיימת כך שתמשיך להוביל את החבל לאורך זמן.
האתגרים המרכזיים של האזור אינם נעצרים בגבולות של יישוב או רשות אחת. ביטחון, בריאות, תחבורה, פיתוח כלכלי, חינוך, צמיחה דמוגרפית, מורשת והנצחה — כל אלו דורשים ראייה אזורית, תיאום, נתונים, שיתוף ציבור ועבודה רציפה מול מוסדות המדינה.
לצד חמש הרשויות — שדרות, אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון, אשכול רשויות נגב מערבי, מנהלת תקומה, משרדי הממשלה והחברה האזרחית, נדרשת תשתית אזרחית אזורית שיודעת לדבר בכל השפות — של התושבים והקהילות, הרשויות, הממשלה, החברה האזרחית והפילנתרופיה — ולתרגם משפה לשפה: מצורך מקומי לסוגיה אזורית, מנתון מהשטח למדיניות, ומהחלטה מערכתית חזרה ליישום בחיי התושבים.
קהילות חזקות, מנהיגות מקומית, מוסדות מתפקדים, מדיניות מבוססת נתונים ומנגנונים שממשיכים לפעול גם לאחר שמנגנוני החירום הזמניים מסתיימים.
עתיד לעוטף פועלת בדיוק במרחב הזה: בין הקהילה למערכת, בין צורך מקומי לסוגיה אזורית, ובין רעיון מהשטח למדיניות וליישום. המבחן שלנו אינו רק כמה פעולות ביצענו, אלא איזו יכולת נשארת באזור בעקבותיהן: קהילה שיודעת לפעול, מנהיגות שיודעת להוביל ומדיניות שמחוברת לשטח.
עתיד לעוטף — התשתית האזרחית־אזורית שנבנית מתוך השטח
תנועה אזרחית־אזורית, א־מפלגתית, שנבנתה מתוך השטח כדי שהתושבים יהיו שותפים בעיצוב עתיד האזור.
עתיד לעוטף נולדה ממש ביום שאחרי השבת הנוראית, השמיני באוקטובר, מתוך השבר הגדול.
7 באוקטובר לא רק יצר אתגרים חדשים, אלא גם חידד את הצורך בכלי פעולה חדשים. לצד הרשויות, המדינה והארגונים הפועלים באזור נדרשת יכולת אזרחית אזורית שלא הייתה קיימת במידה מספקת קודם לכן.
היכולת הזאת מביאה קול עצמאי ומקצועי שמחבר בין קהילות, מזהה צרכים ואינטרסים משותפים, נשען על ידע ונתונים ומביא אותם אל המקומות שבהם מתקבלות ההחלטות. היא מאפשרת לעבוד בשותפות עם המערכות, ובאותה עת להציף פערים, לשאול שאלות ולשמור על הקול והאינטרס של תושבי העוטף.
עתיד לעוטף הוקמה כדי לבנות את היכולת הזאת. לא כתחליף לרשויות, לממשלה או לארגונים שפועלים באזור, אלא כתשתית שמחברת ביניהם לבין התושבים והקהילות, והופכת צורך מקומי לסוגיה אזורית, רעיון מהשטח למהלך משותף וקול אזרחי למדיניות וליישום.
קשר ישיר עם תושבים, יישובים, מתנדבים וארגונים, כדי לזהות צרכים ולבנות יכולת פעולה אזרחית.
פיתוח אנשים, רשתות ותוכניות שמרחיבות את מעגל מי שמסוגלים להוביל שינוי באזור.
תרגום ידע וצרכים מהשטח לנתונים, קואליציות, עבודה מול מקבלי החלטות וליווי היישום חזרה בשטח.
הישגים מרכזיים עד 2026
ארבעה הישגים מרכזיים שהניחו את התשתית לשינוי.
החזרת הרכבת לפעילות
כ־10,000 נוסעים ביום בקו הרכבת של הנגב המערבי כ־300 מיליון ש״ח תרומה שנתית למשק (הערכה)הובלה ישירה של עתיד לעוטף, יחד עם רשויות העוטף ומכללת ספיר, החלה באפריל 2024. ב־2.2.2025 נפתח מחדש קו שדרות–אשקלון על מסילה אחת. לאחר המשך המאבק, ב־8.10.2025 אישר צה״ל להסיר את קרונות המיגון שתפסו את המסילה השנייה ולאפשר חזרה להפעלה סדירה יותר.
הגנה על תקציבי השיקום
כ־5 מיליארד ש״ח נשמרו במסגרת תקומה הגנה על מסגרת התקציבעתיד לעוטף פעלה כחלק מקואליציה אזורית עם הרשויות ושותפים להגנה על מסגרת התקציב שנקבעה בהחלטת ממשלה 1699 מ־17.4.2024. המאבק התנהל גם בזירה התקציבית והחקיקתית סביב תקציב 2025 וחוק ההסדרים, והפך את ההגנה על תקציבי תקומה למנגנון אזרחי מתמשך.
חוק תקומה
17.5 מיליארד ש״ח בתוכנית החומש מסגרת ארוכת טווח לשיקום ולצמיחהעתיד לעוטף הייתה שותפה לעבודת הרשויות, מנהלת תקומה וארגוני החברה האזרחית לקידום חוק השיקום. ב־31.3.2025 אושר בכנסת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה, שעיגן מסגרת ארוכת טווח לשיקום ולצמיחה. תוכנית החומש המעודכנת עומדת על כ־17.5 מיליארד ש״ח.
עצירת הזיהום בנחל שקמה
500,000+ מ״ק שפכים — ההזרמה הופסקה שבעה קידוחי מי שתייה נסגרו במהלך המשברהובלה משותפת של עתיד לעוטף, החברה להגנת הטבע ושותפים נוספים הפכה את זיהום נחל שקמה מסוגיה מקומית לסוגיה אזורית. לאחר זרימה של יותר מחצי מיליון מ״ק שפכים וסגירת שבעה קידוחי מי שתייה, ההזרמה הופסקה באביב 2025.
הישגים במחצית הראשונה של 2026
פירוט על כל אחד מההישגים בהמשך הדוח.
תיקון חקיקה ליתומים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון
כ־150 זכאים בהערכההובלה משותפת של עתיד לעוטף עם חמניות, לובי 99 ופורום דב לאוטמן סייעה להפוך פער כואב בחוק לתיקון ארצי. ב־26.1.2026 אישרה הכנסת את הרחבת הזכויות ליתומים בוגרים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון שלהם. מספר הזכאים מוערך בכ־150; הביטוח הלאומי לא מסר פילוח מלא לפי גיל.
מנהלת תקומה עוברת לשדרות
כ־60 עובדים עברו לעבוד מתוך החבלעתיד לעוטף פעלה בשותפות עם רשויות העוטף כדי שמוקד השיקום יפעל מתוך האזור עצמו. ב־17.2.2026 נחנכו משרדי הקבע של מנהלת תקומה בשדרות — קרוב יותר לרשויות, לקהילות ולפרויקטים שעליהם היא אחראית.
הרכבות המהירות למרכז נשמרו
תוספת של 10 דקות לכל נסיעה — נמנעה בשעות השיאעתיד לעוטף הייתה חלק ממאבק ציבורי משותף של ראש עיריית שדרות, תושבים, פעילים ושותפים. לאחר הודעת רכבת ישראל על הוספת שתי עצירות בחולון ובבת ים, נשמר השירות המהיר מהנגב המערבי למרכז בשעות השיא.
עצירת הקיצוץ בתקני ההגנה היישובית
48 שעות מהודעת הקיצוץ לעצירתוב־25.5 הוכרז צמצום בתקני הלוחמים במחלקות ההגנה היישוביות (״כיתות הכוננות״), לצד רכיבי ביטחון נוספים. הרשויות, הרבש״צים וגורמי הביטחון המקומיים פעלו מול שר הביטחון, וב־27.5 דווח כי הקיצוץ נעצר. התנועה הייתה חלק מהמאמץ האזורי וליוותה את הסוגיה במסגרת עבודת הביטחון.
תשתית אזרחית לשעת חירום
350 משפחותבהובלה ישירה של התנועה, ״עוטף מארח״ וחמ״ל ההתנדבות הפעילו תשתית אזרחית אזורית בשעת חירום. ״עוטף מארח״ פעל לאורך כ־40 ימי חירום, אירח כ־350 משפחות וביצע יותר מ־400 שיחות התאמה וליווי; חמ״ל ההתנדבות טיפל ב־295 פניות ייחודיות וחיבר לפחות 5,082 מתנדבים פוטנציאליים.
כנס מדעי בין־תחומי על גוף ונפש במלחמה מתמשכת
כ־300 משתתפיםב־23.6.2026 התקיים במכללה האקדמית אשקלון הכנס ״גוף ונפש במציאות של מלחמה מתמשכת״ — כנס מדעי וייחודי שחיבר רופאים, חוקרים, מטפלים, אנשי שיקום וקהילה לבחינת הקשר בין גוף לנפש במציאות מתמשכת של טראומה. יותר מ־70 מרצים ומנחים השתתפו בהרצאות ובסדנאות, והכנס הביא לקדמת הבמה גם את ממצאי המחקר האזורי וחיבר בינם לבין פרקטיקה ושיתופי פעולה להמשך.
דבר מנכ״ל ודבר יו״ר התנועה
״שלוש השנים האחרונות חידדו עבורנו עד כמה העוטף צריך גוף אזרחי אזורי מקצועי, יציב ואמין. גוף שיודע לחבר בין תושבים, קהילות, רשויות ומקבלי החלטות, ולתרגם צרכים מהשטח לעבודה סדורה, מתואמת ובעלת השפעה.״
העיקרון שמוביל אותנו לאורך הדרך פשוט: לא יחליטו עלינו בלעדינו. התושבים והקהילות צריכים להיות שותפים לעיצוב ההחלטות שמשפיעות על חייהם.
בתקופה הזו המשכנו לפעול בסוגיות הליבה של החיים בעוטף: ביטחון, תחבורה, מורשת והנצחה, בריאות, רווחה, קהילה ושיקום אזורי. לצד המהלכים שקידמנו, המשכנו לבסס את התנועה עצמה כתשתית שפועלת לאורך זמן ולא רק סביב צורך נקודתי.
ההתקדמות המוצגת בדוח היא תוצאה של אמון, תמיכה מתמשכת והבנה משותפת שהשקעה בחברה אזרחית חזקה בחבל היא השקעה בעתידו של העוטף.
״כילידת שדרות וכמי שעוסקת במחקר ובבריאות הציבור, אני פוגשת שוב ושוב את הפער בין מדיניות שנכתבת מלמעלה לבין החיים עצמם. בעיניי, עתיד לעוטף היא האפשרות להפוך ידע מקומי, ניסיון ונתונים לכוח ציבורי אחראי - כזה שמקשיב, בודק, שואל ומחבר שותפים סביב פתרונות ארוכי-טווח.״
מנקודת המבט של הוועד המנהל, האחריות שלנו היא לא רק לשאול מה עשינו, אלא לבחון מה השתנה בפועל ובעיקר מה נשאר באזור בעקבות העשייה. זו התשתית שעליה אפשר לבנות אמון והשפעה לאורך זמן.
ד״ר לירז כהן ביטון, יו״ר עתיד לעוטףהעשייה שלנו במספרים
עתיד לעוטף פועלת בשלוש זירות: קהילה, מנהיגות ומדיניות. את היקף העשייה אפשר לראות דרך שלושה מעגלים משלימים: מודעות, מעורבות והשפעה. כדי להשפיע על מדיניות, צריך קודם להעלות סוגיות למודעות, לחבר אנשים ולייצר מעורבות. המספרים בעמוד הזה ממחישים את רוחב הפעילות בכל אחד מהמעגלים.
הנתונים משקפים מדדים מסוגים שונים, וחלק מהקהלים חופפים. המעגלים אינם מוצגים כמשפך המרה כמותי ואינם מעידים שכל חשיפה או מעורבות הובילה ישירות להשפעה על החלטה. מדדי ההשפעה מציגים את היקף תשתית העבודה מול מוקדי קבלת ההחלטות; תוצאות מדיניות והישגים קונקרטיים מפורטים בהמשך הדוח.
האמון שמאפשר את העשייה
עתיד לעוטף נבנתה וממשיכה לצמוח בזכות קרנות, פדרציות, חברות ותורמים פרטיים שבחרו להשקיע בתנועה ובחזון שלה. חלקם נתנו בנו אמון כבר בתחילת הדרך, כשהתנועה עוד הייתה רעיון חדש שנולד מתוך השבר של 7 באוקטובר. אחרים הצטרפו בהמשך, וב־2026 מעגל התומכים ממשיך לאפשר לנו לבנות צוות מקצועי, לפעול לאורך זמן ולקדם מהלכים אזוריים מורכבים.
איתנו ב־2026
היכולות וההישגים המוצגים בדוח הזה התאפשרו הרבה בזכות האמון והתמיכה שלהם.
דורון לבנת, יו״ר קרן צבעוני והשותף הראשון להקמת התנועה״בשעה של שבר גדול, אנשי ‘עתיד לעוטף’ בחרו לא להמתין לאחרים, אלא לקחת אחריות על גורל העוטף ועל עתידו. בנחישות, בציונות של מעשה ובהקשבה אמיתית לתושבים, הם מובילים עשייה מעוררת השראה להפרחת העוטף מחדש ולבניית עתיד של תקווה, צמיחה וחוסן.״
האמינו בנו בתחילת הדרך
התמיכה המוצגת בעמוד זה אינה מייחסת לתורמים אחריות או עמדה ביחס לכלל פעילות התנועה.
איך אנחנו מייצרים שינוי
מודל פעולה מלמטה למעלה — וחזרה אל השטח
העבודה של עתיד לעוטף מתחילה בקהילה: זיהוי צרכים, בניית מנהיגות ויכולת פעולה ותרגומם למדיניות אזורית. אבל המהלך פועל גם בכיוון ההפוך: אנחנו מתרגמים מדיניות והחלטות לשפה של התושבים והקהילות, מחברים אותן למציאות המקומית ומלווים את היישום עד שהן הופכות לתוצאות בחיי היומיום.
קהילה
קשר ישיר עם תושבים, יישובים, מתנדבים וארגונים — המקום שבו מזוהים הצרכים, נבנה אמון ונולדת פעולה.
מנהיגות
תוכניות הכשרה, רשת עמיתים וצוותי משימה — כדי להרחיב את מספר האנשים שמסוגלים להוביל שינוי באזור.
מדיניות
מחקר ופיתוח, קואליציות, קשרי ממשל, תקשורת וליווי יישום — כדי להפוך צורך אזורי להחלטה ולשינוי מערכתי.
חזרה ליישום ולתוצאות בשטח
מקשיבים, בונים ידע, מחברים שותפים — ומלווים עד ליישום
הקשבה ומיפוי
צרכים, קולות מהשטח, פערים ושחקנים
ידע ונתונים
מחקר, נתונים ותמונת מצב
קואליציה אזורית
מחברים שותפים סביב יעד משותף
השפעה ויישום ↗
מקדמים שינוי ומלווים את הביצוע
תשתית מתמשכת
מהלך נקודתי הופך ליכולת קבועה
קהילה — תשתית אזרחית שיודעת לפעול
החיבור לקהילות אינו רק מקור מידע לעבודת המדיניות. הוא יכולת פעולה בפני עצמה. במחצית הראשונה המשיכה התנועה לבנות קשר ישיר עם יישובים, מתנדבים, קבוצות וארגונים — ולתווך ביניהם לבין צרכים משתנים בשטח.
פרויקטים נבחרים בתחום הקהילה
חמ״ל ההתנדבות — מגל התגייסות לתשתית אזורית
ההתנדבות לא נעלמה. היא השתנתה. ככל שמתרחקים מ־7 באוקטובר, גל ההתנדבות הספונטני דועך. היקף הפניות יורד, אבל הצרכים בשטח נעשים ממוקדים ומורכבים יותר. חמ״ל ההתנדבות נועד לחבר בין הרצון לסייע לבין הצרכים המשתנים של קהילות, חקלאים וארגונים מקומיים.
הביקוש קטן, אבל נעשה ממוקד יותר
מספר הפונים הייחודיים בינואר–יוני. הירידה אינה אומרת שהצורך נעלם; גל החירום הספונטני מתחלף בצורך בתשתית קבועה שמצליחה לשמר ולנתב התנדבות לאורך זמן.
2025
2026
ירידה במספר הפונים הייחודיים להתנדבות באמצעות עמוד ההתנדבות של התנועה ↗ או באמצעות פנייה ישירה לתנועה.
במהלך מבצע ״שאגת הארי״ הופעל החמ״ל מחדש כמנגנון אזורי לשימור ולניתוב התנדבות. כ־30 ארגונים וגופים מחוברים כיום לרשת, ובהם השומר החדש, לקט ישראל, לב אחד, החמ״ל האזרחי, אחים ואחיות לישראל, הצוות הצפוני, הסוכנות היהודית, דרומה־צפונה והיוזמה להתנדבות בחקלאות בהובלת ד״ר כרמל בלנק.
״לפעמים כל מה שצריך הוא חיבור אחד נכון כדי להפוך צורך או הזדמנות בשטח למשהו שקורה באמת. כרמל בלנק פרסמה בקבוצת ארגוני המתנדבים שפתחה עתיד לעוטף על תרומה של 100 עצים מהרצליה שמחפשים בית חדש. ראיתי את ההודעה, חיברתי את אלדד מכפר איבים, ומשם הדברים התחילו להתגלגל — נמצאה הובלה, נמצאו האנשים הנכונים, ותוך כמה ימים משאית עם 100 עצים כבר הגיעה לאיבים. משם העצים ימשיכו גם למקומות נוספים ברחבי העוטף שזקוקים להם. מבחינתי זה בדיוק הכוח של החמ״ל: לזהות הזדמנות, לחבר בין האנשים הנכונים ולראות איך הודעה אחת בקבוצת וואטסאפ הופכת לעשייה אמיתית בשטח.״
״כבר שלוש שנים שאני מחברת בין חקלאים בעוטף למתנדבים, דרך קהילה של כ־12 אלף מתנדבים. עם הזמן הצרכים האקוטיים פחתו והיקף ההתנדבות ירד בהתאם, אך עדיין יש חקלאים שזקוקים לעזרה ומתנדבים ומתנדבות רבים ששמחים להגיע ולסייע. הערך הגדול של החמ״ל שהקימה עתיד לעוטף הוא היכולת לחבר בין כל השחקנים השונים ולסגור מעגל: צורך שעולה במקום אחד מגיע במהירות למי שיכול לתת לו מענה, ורצון לסייע מוצא במהירות יעד מתאים. בגלל שזו תנועה שצמחה מתוך העוטף ולמענו, הארגונים מצליחים לשים בצד אגו וקרדיט ולפעול יחד. כך המשאבים מנוצלים טוב יותר, והעזרה מגיעה למקום שבו באמת צריכים אותה.״
״עוטף מארח״ — ממפונים למארחים
המיזם פעל בתרומתם הנדיבה של משפחת ליאון, קרן ברלוביץ ועמי ורונית אבן.
המיזם, שנולד במבצע ״עם כלביא״ והופעל מחדש במהלך ״שאגת הארי״, מבטא היפוך תפקידים משמעותי: קהילות שבעבר פונו מבתיהן פתחו את הבית והלב למשפחות מהמרכז ומהצפון. לאורך 40 ימי פעילות מצטברים התארחו כ־350 משפחות, בוצעו יותר מ־400 שיחות התאמה וליווי, ושדרות ושדות נגב לקחו חלק אקטיבי לצד יישובים וקהילות ובהם ניר עם, שובה, נתיבות, יכיני, אור הנר ועין השלושה. במקביל התקיימו יוזמות אירוח עצמאיות או משלימות בניר יצחק, רעים, ניר עם ונתיב העשרה.
עד כמה הפרויקט השפיע על המפונים והעוטף
כ־10% מהמשפחות קיבלו ליווי רגשי מקצועי מאנשי טיפול שהם מתנדבי התנועה.
כשהחוויה האישית הופכת לכלי שעוזר לאחרים
המערך כלל טפסים, מאגר מידע ואפליקציה ייעודית. יונתן בשן, שהתארח יחד עם אשתו הילה באור הנר במסגרת ״עוטף מארח״, פיתח אפליקציה שסייעה לעבודת המיזם — דוגמה לאופן שבו משתתף במיזם הפך בעצמו לשותף בבניית התשתית.
״קיבלנו יחס מאוד חם, דאגו לנו להכול והיה פשוט נעים... מעבר לתחושת הביטחון, גילינו משהו אחר באנשים ובקהילה — פה ברירת המחדל היא להציע עזרה.״
סיורים, הרצאות וימי עיון
תחום הסיורים וההרצאות מחבר בין הציבור הישראלי לבין העוטף דרך האנשים שחיים בו. הסיורים נותנים לתושבים מקום לספר בקולם על אירועי 7 באוקטובר, על החיים מאז ועל העתיד שהם מבקשים לבנות. כך נשמר הסיפור המקומי מנקודת מבטן של הקהילות עצמן, ונוצרת היכרות עם האתגרים, הכוחות והיוזמות שמעצבים את השיקום.
בין הקבוצות שהשתתפו היו AppsFlyer, Amazon AWS, פלאפון ו־SAP, לצד מכינות, ארגוני חברה אזרחית, גופים מהמגזר הציבורי וקבוצות שגרירים והסברה ישראלית. הפעילות נבנית עם מדריכים, עסקים וספקים מהעוטף בלבד — כדי לשמור את הנרטיב המקומי בקול התושבים, לתת למי ששרדו את 7.10 במה ולייצר עבודה ופרנסה באזור. ההכנסות חוזרות לספקים המקומיים ולעשיית התנועה; הסיורים וההרצאות מפתחים גם מקור הכנסה עצמאי לתנועה.
״מנעד של מחשבות ותחושות — משבר עצום וכאב חודר לתקומה וגאווה על העוצמות שבאנשים ובמקום.״
״השראה, נחישות ודבקות בהתישבות בנגב המערבי... ובנוסף, יצירת ערוץ השפעה על מדיניות הממשלה ומנהלת תקומה.״
אינדקס העסקים — מחברים ביקוש לעסקים מקומיים
לאורך החודשים קיבלנו שוב ושוב פניות מתושבים, ארגונים וחברות שחיפשו ספקים ועסקים מהעוטף ולא ידעו היכן למצוא אותם. כדי למפות במהירות את ההיצע המקומי פתחנו טופס RFI, ובתוך 48 שעות התקבלו פניות מעסקים רבים מהאזור. מתוך המיפוי נבנה אינדקס עסקים אזורי שמרכז כיום 102 עסקים ב־12 קטגוריות ומאפשר לציבור להגיע אליהם ישירות.
״אחד ועוד אחד שווה שלוש. ככל שאנחנו נהיה יותר מאוחדים, וככל שיותר עסקים ויותר ארגונים וגופים ישתפו פעולה, הכוח שלנו יהיה חזק יותר ויותר. ויהיה יותר הד שיאגד את כל ישראל וימשוך את הדברים הטובים אלינו לעוטף.״
מלגאים ומתמחים כמנוף להרחבת הפעילות
במחצית הראשונה המשיכה התנועה לבנות מסלולי כניסה לצעירים וסטודנטים לעשייה מקצועית בעוטף. במסגרת שותפויות ובהן שגרירי רוטשילד, ובפיתוח מסלולי מלגות והתמחויות עם המכללה האקדמית ספיר ומוסדות אקדמיים נוספים, מלגאים ומתמחים משתלבים בתחומי מדיניות ומחקר, קהילה והתנדבות, תקשורת ושיווק, טכנולוגיה, סיורים ופיתוח משאבים.
המטרה אינה רק להוסיף כוח ביצוע, אלא לבנות עתודת הון אנושי שמכירה את אתגרי האזור, צוברת ניסיון מקצועי ומפתחת זיקה ואחריות כלפי העוטף. הדגש הוא על עבודה עם תוצר ממשי — מנייר מדיניות וסקר ועד קמפיין, כלי טכנולוגי או מיזם קהילתי — ובמקביל על הרחבת יכולת הפעולה של התנועה באמצעות חיבור שיטתי לאקדמיה.
״היתה לי הזכות להתמחות בעתיד לעוטף ולחבר בין העשייה הקהילתית בשטח ובין תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות. זכיתי להיות חלק מאנשי התנועה ולהביא את הקולות והצרכים של תושבי הנגב המערבי גם אל הכנסת. כל זה התקיים בתוך מרחב של הון אנושי מיוחד במינו, נעים ומזמין. התנועה נתנה בי אמון מלא, תחושת ביטחון ומרחב אמיתי ליזום, לפעול ולהביא את עצמי לעשייה חברתית.״
״זכיתי להיות חלק מעתיד לעוטף ולעסוק בעשייה ציבורית וקהילתית באזור, לשמוע את ההתלבטויות והנושאים הבוערים בשטח. כחלק מההתמחות בשגרירי רוטשילד חיפשתי ארגון שעוסק בנושאים הכי רלוונטיים לדעתי וגם ייתן לי ליווי וביטחון בעשייה. התקבלתי בברכה בעתיד לעוטף וקיבלתי תחושת משמעות וגם למידה על תהליכי קבלת החלטות והובלת שינוי.״
השותפים שלנו
יש לכם מסלול שותפות? בואו נבנה אותו יחד.
נשמח לחבר מוסדות, תוכניות וארגונים למסלולי עשייה מקצועית בעוטף.
מנהיגות — מנהיגות שיודעת להוביל
מדיניות יכולה לשנות החלטות של היום. מנהיגות קובעת מי יוכל להוביל את האזור גם בעוד עשור. לכן התנועה פועלת לבניית רצף של תוכניות המותאמות לקהלי יעד שונים — ולהפיכת בוגרי התוכניות ופעילי התנועה לרשת פעולה אזורית.
פרויקטים נבחרים בתחום המנהיגות
יסוד לתקומה — צעירים לשירות הציבורי
התוכנית פועלת בשותפות מנהלת תקומה, מרכז מעשה, קרן רש״י ועתיד לעוטף. מטרתה לחזק את הרשויות המקומיות באמצעות צעירים מהאזור, לפתח מנהיגות ותחושת שליחות ולחבר בין התושבים לבין מנגנוני קבלת ההחלטות. ההכשרה כללה היכרות עם שלטון מקומי ומרכזי, חברה אזרחית ופילנתרופיה, מדיניות ציבורית וכלים ניהוליים.
לפי נתוני ועדת ההיגוי, בוגרי המחזור השתלבו ברשויות המקומיות, בחברה האזרחית ובמגזר הפרטי, כאשר חלק משמעותי מהם כבר פועל בתפקידים המחוברים ישירות לעשייה הציבורית והאזורית.
הערכת התוכנית מצביעה על שיפור משמעותי בהיכרות עם השירות הציבורי ובחלק מהמיומנויות הנדרשות לעבודה בו. גם במיומנויות כמו קבלת החלטות, ניהול משימה ועמידה מול קהל נרשמה התקדמות. לצד ההישגים, ועדת ההיגוי זיהתה צורך בפחות רצף של הרצאות ויותר סדנאות, התנסות מעשית וזמן קבוצתי, וכן בחיבור חזק יותר בין ההכשרה לבין עשייה בפועל. הממצאים משמשים לדייק את המחזור הבא.
הלמידה ממחזור א׳ משמשת בסיס לשיפור התוכנית: יותר פרקטיקה והתנסות מעשית, יותר סדנאות מקצועיות וזמן קבוצתי, וחיבור הדוק יותר בין ההכשרה, ההשמה והיכולת של הבוגרים להוביל שינוי באזור.
״׳יסוד לתקומה׳ הייתה עבורי נקודת מפנה שחיברה בין תחושת שליחות עמוקה לבין יכולות ניהול ומנהיגות פרקטיות. הכלים שקיבלתי בתוכנית מהווים בסיס מרכזי בעבודה היומיומית שלי בעיריית שדרות ובקידום פרויקטים שמשפיעים ישירות על העיר והחבל. התוכנית הזו מוכיחה שההשקעה במנהיגות צעירה מקומית היא המפתח לעתיד העוטף.״
״מה שבולט בשותפות עם עתיד לעוטף הוא היכולת לדעת היטב אילו משאבים ויכולות כבר קיימים ומה רוצים לקדם, ובאותה נשימה לומר בכנות גם מה חסר ואיפה שותף יכול להביא ערך מוסף. השילוב הזה, בין בהירות, מקצועיות וצניעות, מאפשר לנו כשותפים להיות מדויקים יותר, להשתפר תוך כדי תנועה ולבנות יחד מהלך שלם ונכון יותר.״
אתחול — מחזור ג׳
תוכנית ״אתחול״, בשותפות עם ארגון קולות, מיועדת ליזמים וליזמיות מהעוטף ומחברת בין לימוד ערכי, קבוצת עמיתים ופיתוח יוזמות בעלות השפעה אזורית. מחזור ג׳ נפתח בפברואר 2026 ומשתתפיו מקדמים מיזמים בתחומי קהילה, בריאות, תיירות, ביטחון, קשר עם יהדות התפוצות ותחומים נוספים.
חלק מהמיזמים כבר פועלים בשטח ואחרים נמצאים בשלבי פיתוח, חיבור לשותפים ובניית מודל להמשך. מחזור ג׳ כלל 10 מפגשי לימוד, ובסוף מאי יצא למסע לקהילות יוסטון וניו יורק. המסע נועד להיכרות בלתי־אמצעית עם קהילות יהודיות, להעמקת הקשר בין העוטף ליהדות התפוצות ולבניית שותפויות ארוכות-טווח.
״המפגש עם הקהילות היהודיות במסגרת התכנית נגע בי מאוד. מעבר להיכרות עם אנשים ועם עשייה מרשימה, הרגשתי חיבור עמוק לסיפור משותף, לערבות ההדדית ולתחושת השייכות שחוצה מרחקים וגבולות. הייתה עבורי תזכורת מרגשת לכך שהקשר בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם הוא לא רק רעיון — הוא קשר חי, אישי ומשמעותי.״
״ההשתתפות בתכנית בשבילי הייתה משמעותית ביותר. שינוי התפיסה על משמעות הקשר עם יהדות התפוצות והפערים בקהילות גרם לי להוביל פרויקט משמעותית בעוטף בנושא הזה. אני מאמינה שהחיבור עם עתיד לעוטף הוא קריטי לסיפור המקומי ולמשימה המשותפת בין הקהילות.״
מרצף תוכניות לרשת פעולה מנהיגותית אזורית
במחצית הראשונה התקדמה התנועה בתכנון השלב הבא: רשת פעולה מנהיגותית בעוטף שתאגד מובילי שינוי, בוגרי תוכניות, יזמים ובעלי תפקידים — ותאפשר להם לא רק ללמוד יחד, אלא לפעול יחד סביב משימות אזוריות.
המודל גובש עם מנהלת תקומה ואגף עתודות לישראל במשרד ראש הממשלה ובשותפות הפדרציה היהודית של שיקגו, וכולל ועדת היגוי, צוות מקצועי, קהילת מנהיגות וצוותי משימה. מטרת הרשת היא לבנות מנגנון אזרחי שיישאר גם לאחר סיום מנגנוני השיקום הזמניים.
מדיניות — מהשטח לשינוי מערכתי
זירת המדיניות מרכזת את התחומים שבהם התנועה מתרגמת צרכים אזוריים לנתונים, קואליציות, מסמכי מדיניות ועבודה מול הכנסת, הממשלה והרשויות. כדי לשמור על אמינות, אנו מבחינים בין שלוש רמות של מעורבות בתוצאה.
מהלך שהתנועה יזמה או הובילה באופן מובהק
רווחה - הכרה ביתומים שאיבדו את ההורה האחרון
אחד המהלכים המרכזיים בתקופה היה המאבק להכרה ביתומים בגירים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון שלהם בפעולות איבה. המהלך צמח מתוך פער בחוק ומתוך שיחות עם משפחות שנאלצו להתמודד, לצד האובדן, גם עם היעדר הכרה ומענה.
יחד עם היתומים והמשפחות, אנשי מקצוע, עמותת חמניות, פורום הקרנות והעמותות למען יתומי המלחמה וחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה - בהם מיכל וולדיגר, ינון אזולאי, אופיר כ"ץ וטלי גוטליב - נבנתה קואליציה רחבה. העבודה כללה לימוד משפטי ומדיניותי, מסמכי עמדה, פגישות, השתתפות עקבית בדיוני הכנסת, ליווי המשפחות ומעקב אחר נוסח החוק ויישומו.
ב-26.1.2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 47 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, שכלל תיקונים מקבילים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והרחיב באופן משמעותי את זכויות היתומים הבוגרים. פרטי החוק בכנסתמקור 1 ↗
התוצאה: מתוך כ-224 יתומים רלוונטיים מאז קום המדינה, כ-150 עומדים כיום בתנאי הזכאות לתגמול של כ-8,600 ש"ח בחודש למשך 13 שנים או עד גיל 50, לפי המוקדם. לפי הנתונים שנאספו לצורך הדוח, הזכאים קיבלו את התשלומים בפועל.
אייטמים מרכזיים: מעריב - מאבק היתומים | וואלה - מאבק היתומיםמקור 1 ↗מקור 2 ↗
ההשפעה חורגת מגבולות העוטף: 109 מהיתומים הם מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה ו-115 ממקרים קודמים. המהלך עדיין אינו שלם - כשליש מהקבוצה מעל גיל 50 נותר מחוץ להסדר.
שותפים מרכזיים במאבק: היתומים והיתומות שפעלו בהתנדבות בוועדות הכנסת, לני מילוא מפורום דב לאוטמן, עו"ד שקד הרן, עו"ד ליאת גנץ ושותפים נוספים.
מדיניות - מורשת, תקציבים ותקומה
מורשת והנצחה - הזיכרון הלאומי נבנה עם הקהילות
הדרך שבה ייזכר 7 באוקטובר אינה שאלה טקסית בלבד. היא נוגעת לזהות, לאחריות המדינה, לייצוג המשפחות והקהילות שנפגעו וליכולתן להשפיע על האופן שבו האירוע יסופר לדורות הבאים.
במחצית הראשונה הובילה התנועה מחקר ציבורי בליווי ד"ר אורי רוסט מהמכללה האקדמית ספיר ובהשתתפות יותר מ-1,300 משיבים, רובם מיישובי חבל תקומה ורשויות העוטף. 91.3% מהמשיבים סברו כי חשוב או חשוב מאוד להסדיר את הזיכרון, המורשת וההנצחה בחקיקה. לצד התמיכה הרחבה התגלה פער משמעותי בהיכרות הציבור עם המהלך: 92.1% לא שמעו על הצעת החוק או שמעו עליה אך אינם מכירים את פרטיה.
הממצאים חידדו מסר מרכזי: הזיכרון הלאומי צריך להיבנות יחד עם הקהילות שנפגעו. 71% מהמשיבים תמכו בעיגון בחוק של מנגנון קבוע לשיתוף תושבים, משפחות, שורדים ונציגי קהילות; 79.2% סברו שהיישוב והתושבים צריכים להוביל, לבדם או בשיתוף, החלטות לגבי שימור, שינוי או הריסה של מבנים שנפגעו; ו-89.4% ראו חשיבות בשילוב אירועי 7 באוקטובר במערכת החינוך. בנוסף, 85.2% ציפו מעתיד לעוטף לגבש ולהציג את עמדות התושבים בפני ועדת הכנסת. המחקר חידד גם את הצורך להסדיר באופן ברור את אתרי ההנצחה במרחב הציבורי, כך שההחלטות לגביהם יתקבלו בשיתוף הקהילות והיישובים.
במסגרת העבודה מול הכנסת קידמה התנועה שורה של עקרונות שנכללו בנוסח החוק, ובהם הקמת ועדות משנה בנושאים אזוריים, פרסום פרוטוקולים של ישיבות המועצה, הנחיה לקיים שיתוף ציבור ככל הניתן, שילוב אירועי 7 באוקטובר בתוכנית הלימודים ודיווח שנתי לוועדת החינוך של הכנסת. המחקר שימש בסיס לעמדת התנועה ולדרישה כי הקהילות שנשאו את הפגיעה יהיו שותפות גם בעיצוב הזיכרון הלאומי.
שיקום אזורי - הגנה על התקציב והחזרת קבלת ההחלטות לעוטף
מאז 2024 עמדה התנועה, יחד עם רשויות העוטף ושותפים נוספים, מול ניסיונות חוזרים לקיצוץ רוחבי בתקציבי תקומה. במקביל, במאבק נפרד בסתיו 2024 פעלה קואליציה אזורית להחזרת כ-5 מיליארד ש"ח שיועדו לשיקום ולפיתוח החבל לתקציב המדינה. הטבלה להלן מציגה רק את הקיצוצים הרוחביים, ואינה כוללת הסטות תקציביות.
| תקופה | הקיצוץ הרוחבי | תוצאה |
|---|---|---|
| אוקטובר 2024 | 10% מהעודפים - כ-33 מיליון ש"ח | הקיצוץ הוחל; בהמשך השפעתו קוזזה בפיצוי תקציבי בסכום מקביל |
| תקציב 2025 | 5% קיצוץ רוחבי | לאחר מאבק ודיוני החקיקה הוסכם שתקציב תקומה יוחרג מהקיצוץ |
| דצמבר 2025 | 9.8% - כ-320 מיליון ש"ח | ההצעה לא יושמה במתכונתה המקורית; במרץ 2026 אושר קיצוץ קטן יותר |
| מרץ 2026 | כ-3% - כ-90 מיליון ש"ח | בשל היקף קטן יחסית ותיעדוף משאבים, התנועה לא ניהלה מאבק אקטיבי; הקיצוץ אושר |
אייטמים מרכזיים: כלכליסט - תקציבי תקומה | Ynet - תקציב 2026מקור 1 ↗מקור 2 ↗
במחצית הראשונה של 2026 אושר קיצוץ רוחבי של כ-90 מיליון ש"ח. אנו מציינים זאת במפורש: לא כל מאבק מסתיים בניצחון. דווקא משום כך היעד הבא הוא להפוך את הבקרה על תקציבי תקומה למנגנון אזרחי קבוע שמציג לציבור ולמקבלי ההחלטות מה הוקצה, מה בוצע, מה נתקע ומה נדרש כדי להסיר חסמים.
מנהלת תקומה לשדרות
הדרישה להעביר את מנהלת תקומה לעוטף הועלתה על ידי התנועה כבר ב-2024, יחד עם רשויות האזור, מתוך תפיסה שמי שאחראי על השיקום צריך לפעול מתוך המקום שאותו הוא משקם. בפברואר 2026 הושלם מעבר משרדי המנהלת לשדרות - מהלך בעל משמעות מעשית וסמלית.
אייטם מרכזי: ישראל היום - מעבר מנהלת תקומה לשדרותמקור 1 ↗
מדיניות - תחבורה וביטחון
תחבורה - ממאבק נקודתי למנגנון אזורי
תחבורה ציבורית אמינה היא תנאי לתעסוקה, לימודים, שירותי בריאות וצמיחה דמוגרפית. המאבק על רכבת שדרות הובל מאפריל 2024. ב-2.2.2025 חודש הקו שדרות-אשקלון על מסילה אחת; ב-8.10.2025, לאחר מאבק ממושך, אושרה הסרת קרונות המיגון שפינו את המסילה השנייה ואפשרו חזרה להפעלה סדירה יותר. במחצית הראשונה של 2026 המהלך עבר לשלב הבא: בניית מנגנון אזרחי קבוע שעוקב אחר השירות ומקדם פתרונות אזוריים.
קבינט התחבורה האזורי כולל שישה פעילים הנפגשים מדי חודש על בסיס תוכנית עבודה. התנועה עובדת מול רכבת ישראל, משרד התחבורה, מנהלת תקומה, הכנסת והרשויות, ומתמקדת בתדירות הרכבות, חשמול, שעות פעילות, קישוריות לירושלים, רכבות לילה, חניה ותחבורה משלימה.
העבודה נעשית בשותפות עם חמש הרשויות, אשכול נגב מערבי, סיוויקס, "15 דקות" ושותפים נוספים. קו הנגב המערבי משרת כ-10,000 נוסעים, ולפי מחקר כלכלי שהוזמן ומומן על ידי התנועה באוקטובר 2024, תרומתו למשק מוערכת בכ-1–1.5 מיליון ש"ח בכל יום פעילות.
במאי 2026 הצלחנו, בלחץ ציבורי משותף של תושבים, פעילים ושותפים, למנוע את ביטול הרכבות המהירות למרכז.
אייטמים מרכזיים: חדשות 13 - המאבק על פתיחת הקו | TheMarker - דוח התחבורה הציבוריתמקור 1 ↗מקור 2 ↗
ביטחון - ידע אזרחי בתוך תפיסת הביטחון
ביטחון הוא תנאי יסוד לחיים בעוטף. עבודת התנועה ב-2026 נשענת על תשתית נתונים שנאספה קודם לכן במסגרת סקר אזורי רחב, ועל ידע מצטבר מהיישובים והקהילות. מטרת העבודה היא לצמצם את הפער בין מדיניות הביטחון הרשמית לבין חוויית החיים בשטח.
במחצית הראשונה החלה התנועה לבנות פורום רבש"צים אזורי ולחבר את הידע המעשי של גורמי הביטחון הקהילתיים לעבודת הכנסת, הממשלה ומערכת הביטחון. במקביל ליוותה התנועה יישובים צמודי גדר בסוגיות קונקרטיות, ובהן צמצום כיתות הכוננות.
היעד למחצית הבאה הוא להשלים מיפוי וייצוג מכל חמש הרשויות, לבסס פורום יישובים צמודי גדר ולהמשיך לכתוב ניירות מדיניות שמחברים בין נתוני הסקר, הידע המקומי והשיח עם מקבלי ההחלטות.
אייטמים מרכזיים: מעריב - תמונת הביטחון בעוטף | Ynet - מדיניות הביטחוןמקור 1 ↗מקור 2 ↗
מדיניות - בריאות, צעירים וסביבה
בריאות - מהנתונים למדיניות
עבודת הבריאות נשענת על דוח "גוף בחרדה מתמשכת" שפורסם בספטמבר 2025 ומבוסס על סקר שנערך במרץ 2025 בקרב 2,889 תושבים. המחקר גובש בשיתוף צוות חוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית: ד"ר לירז כהן ביטון, פרופ' מרים שיף, פרופ' רות פת-הורנצ'יק, פרופ' רמי בנבנישתי וד"ר אוהד גילבר. בין הממצאים: 21.3% מהמשיבים נמצאו עם סימפטומים המתאימים לפוסט-טראומה וכ-70% דיווחו על החמרה במצב הבריאות הפיזית מאז 7 באוקטובר.
במחצית הראשונה של 2026 עבר המיקוד מאיסוף הנתונים לתרגומם למדיניות: חיבור חוקרים, אנשי רפואה ומקבלי החלטות, גיבוש כיווני עבודה בתחומי רפואת ספר, טראומה ובריאות כרונית, ובחינת מענים ייעודיים לאוכלוסיות שנשאו תפקיד ביטחוני ישיר.
מהמחקר לפעולה
ב-23.6.2026 התקיים במכללה האקדמית אשקלון כנס "גוף ונפש במציאות של מלחמה מתמשכת" בהשתתפות כ-300 חוקרים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות. הכנס חיבר בין ממצאי המחקר לבין כיווני פעולה בתחומי טראומה, מחלות כרוניות, בריאות קהילתית ומשפחות בעוטף.
אייטמים מרכזיים: Ynet - בריאות וחוסן | N12 - בריאות וחוסן
צעירים וצמיחה דמוגרפית - לבנות סדר יום משותף
היכולת להשאיר צעירים באזור ולחבר אותם להזדמנויות היא תנאי לצמיחה ארוכת טווח. במהלך התקופה כינסה התנועה מהלך אזורי בהשתתפות כ-65 משתתפים מכ-34 ארגונים ציבוריים, אזרחיים, פילנתרופיים ומקומיים. בעקבותיו הוקמה קבוצת עבודה חודשית.
המטרה היא לעבור מעבודה מפוצלת לראייה אזורית משותפת בתחומי דיור, תעסוקה, השכלה, קהילה ומנהיגות. נכון לסוף המחצית, נכון להציג זאת כתשתית עבודה אזורית - ולא כתוצאה סופית - עד שניתן יהיה למדוד מיזמים משותפים ותוצאות בשטח.
סביבה - בעיה מקומית שהפכה לסוגיה אזורית
תופעת הכלבים המשוטטים שהגיעו מרצועת עזה לאחר 7 באוקטובר פגעה בתחושת הביטחון, במרחב החקלאי ובשגרת החיים, בעיקר ביישובים צמודי גדר. בהובלת ברוריה קרני הדס מכרם שלום פעלה התנועה לחיבור בין יישובים, אשכול נגב מערבי, משרד החקלאות וגורמי מקצוע.
מאחר שטרם ננעלו נתוני הפניות, התקציב ומספר הכלבים שטופלו, הדוח אינו מייחס למהלך תוצאה כמותית. הערך בתקופה היה בהפיכת צורך מפוזר לבעיה אזורית שמקבלת כתובת מערכתית.
אייטם מרכזי: Ynet - הכלבים המשוטטיםמקור 1 ↗
מדיניות - היכולת שמאפשרת להשפיע
הישגים נקודתיים נשענים על יכולות רוחביות שנבנות לאורך זמן: קשרי ממשל, מחקר ונתונים, תקשורת ושותפויות. נכון ל-30.6.2026, המדדים הבאים ממחישים את היקף התשתית.
נתונים משלימים במחצית
לצד הנתונים שכבר הוצגו בראשית הדוח, במחצית נרשמו 50 אזכורים תקשורתיים משמעותיים, 3 תוצרים מחקריים, שיעור השתתפות של 80% במפגשי הקבינטים ו-2 תחומי ליבה עם תוכנית פעולה מאושרת.
שותפויות הן חלק מהמודל - לא תוספת
עתיד לעוטף אינה פועלת מתוך תפיסה שהיא צריכה לעשות הכל בעצמה. להפך: הערך האזורי נוצר כאשר התנועה מצליחה לחבר את השותף הנכון לצורך הנכון - רשויות, משרדי ממשלה, חברה אזרחית, אקדמיה, פילנתרופיה, עסקים ותושבים.
לכן גם בדוח הזה אנו בוחרים לסמן במפורש היכן הובלנו מהלך, היכן היינו חלק מקואליציה והיכן תרמנו לקידום שינוי רחב יותר. היכולת לעבוד בשותפות - בלי לוותר על קול אזרחי עצמאי - היא חלק מהתשתית שהעוטף יצטרך גם אחרי סיום תקופת השיקום.
המחצית הבאה — מה אנחנו מתכוונים לשנות
המחצית הראשונה בנתה והעמיקה תשתיות. במחצית השנייה המבחן הוא להפוך אותן ליכולות קבועות ולתוצאות מדידות.
לבסס את חמ"ל ההתנדבות כמנגנון אזורי סדור - כולל מדידה של פנייה, מענה, שיבוץ והגעה בפועל.
להרחיב מפגשים קהילתיים ושגרירים ולהעמיק את היכולת של תושבים להשתתף בעיצוב סדר היום.
להרחיב את מערך הסיורים ולחזק את החיבור בין מבקרים, קהילות ועסקים מקומיים.
להפעיל את רשת המנהיגות האזורית ולעבור מתכנון לקהילה פעילה ולצוותי משימה.
להשיק יחד עם עמותת BeDo תוכנית חדשה המבוססת על מודל U - "עצירה מקדמת" - לפיתוח יכולת מנהיגותית, רפלקציה ופעולה משותפת.
לחבר את בוגרי תוכניות המנהיגות השונות לרשת משותפת ולאפשר מעבר מלמידה לפעולה אזורית.
להשלים את המאבק להרחבת ההכרה ביתומים שנותרו מחוץ להסדר ולעקוב אחר יישום החוק.
לעבור מחוק ההנצחה ליישום: שיתוף קהילות, מנגנוני עבודה אזוריים וחיבור לחינוך ולמורשת.
לבסס בקרה אזרחית על תקציבי תקומה ועל יישום תוכנית החומש ברשויות ובמשרדי הממשלה.
לקדם מהלכים מעשיים בתחבורה, ביטחון ובריאות על בסיס המנגנונים והנתונים שכבר נבנו.
מדד ההצלחה שלנו
פחות "כמה פעילויות קיימנו" - יותר "איזו יכולת אזורית נשארה בעקבותיהן, ומה השתנה בפועל עבור התושבים".
בונים את השלב הבא יחד
השיקום של העוטף הוא משימה של שנים. ההשקעה באזור תהיה גדולה - אבל כסף לבדו אינו בונה עתיד. נדרשים אנשים שמכירים את השטח, קהילות שמסוגלות לפעול יחד, נתונים שמאפשרים לקבל החלטות טובות יותר ומנגנונים שמחברים בין תושב ביישוב לבין שולחן קבלת ההחלטות.
שותפות עם עתיד לעוטף אינה רק תמיכה בפרויקט נקודתי. היא השקעה בשלוש יכולות שהאזור צריך לאורך זמן:
יכולת לחבר תושבים, מתנדבים, קהילות וארגונים - בשגרה ובחירום.
האנשים והרשתות שיובילו את החבל גם אחרי שמנגנוני השיקום הזמניים יסתיימו.
קול אזרחי-אזורי מקצועי שמביא את השטח אל מקבלי ההחלטות ומלווה את היישום.
השותפים שמאפשרים את העשייה
קרן שוסטרמן קרן צבעוני קרן דיאן וגילפורד גלייזר DRS RADA Technologies מסעדת האחים הפדרציה היהודית של ניו יורק הרשימה מוצגת כרשימה חלקית של שותפים ותומכים ואינה מייחסת להם אחריות לכלל פעילות התנועה.
הזמנה לשותפות
אנחנו מזמינים שותפים שרואים בעוטף לא רק אזור שצריך לשקם, אלא חבל ארץ שצריך לבנות את עתידו - להצטרף אלינו לשלב הבא.