קהילה שיודעת לפעול │ מנהיגות שיודעת להוביל │ מדיניות שמחוברת לשטח
עתיד לעוטף התפתחה מהתארגנות שנולדה מתוך המשבר לתנועה אזרחית אזורית שבונה יכולת לטווח ארוך: קהילה שיודעת לפעול, מנהיגות שיודעת להוביל ומדיניות שמחוברת לשטח – כדי שהחבל יוכל לעצב את עתידו גם הרבה אחרי שמנגנוני השיקום יסתיימו.
אנחנו מפרסמים את דוח הפעילות וההשפעה למחצית הראשונה של 2026 כדי לסכם, לשתף ולתת דין וחשבון על הדרך שעברנו. הדוח נועד לחזק את השקיפות והאמון מול התושבים, השותפים והציבור: איך גדלנו, איפה העמקנו את הפעילות, איפה הצלחנו להשפיע וגם איפה לא הצלחנו. אנחנו ממשיכים קדימה בכל המרץ, ותודה על השותפות והאמון.
דוח המחצית
תוכן עניינים
01העוטף עובר משיקום לבניית עתיד
המחצית הראשונה של 2026 סימנה שלב חדש עבור העוטף. לצד עבודות השיקום וההשקעות הממשלתיות, השאלה המרכזית מתחדדת: כיצד מבטיחים שהיכולות, השותפויות והמנגנונים שנבנו בתקופת מנהלת תקומה יישארו ויתחזקו גם כשהתקציבים המיוחדים והמנגנונים הזמניים יצטמצמו? האתגר כבר אינו רק לשקם את מה שנפגע, אלא לחזק את היכולת האזורית הקיימת כך שתמשיך להוביל את החבל לאורך זמן.
האתגרים המרכזיים של האזור אינם נעצרים בגבולות של יישוב או רשות אחת. ביטחון, בריאות, תחבורה, פיתוח כלכלי, חינוך, צמיחה דמוגרפית, מורשת והנצחה – כל אלו דורשים ראייה אזורית, תיאום, נתונים, שיתוף ציבור ועבודה רציפה מול מוסדות המדינה.
לצד חמש הרשויות – שדרות, אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון – פועלים גם אשכול רשויות נגב מערבי, מנהלת תקומה, משרדי הממשלה והחברה האזרחית. לצד כל אלה נדרשת תשתית אזרחית אזורית שיודעת לדבר בשפות השונות של התושבים והקהילות, הרשויות, הממשלה, החברה האזרחית והפילנתרופיה. התפקיד שלה הוא לתרגם משפה לשפה: מצורך מקומי לסוגיה אזורית, מנתון מהשטח למדיניות, ומהחלטה מערכתית חזרה ליישום בחיי התושבים.
האתגר של השנים הקרובותלהפוך את ההשקעה האדירה בשיקום העוטף ליכולת אזורית מתמשכת.
קהילות חזקות, מנהיגות מקומית, מוסדות מתפקדים, מדיניות מבוססת נתונים ומנגנונים שממשיכים לפעול גם לאחר שמנגנוני החירום הזמניים מסתיימים.
עתיד לעוטף פועלת בדיוק במרחב הזה: בין הקהילה למערכת, בין צורך מקומי לסוגיה אזורית, ובין רעיון מהשטח למדיניות וליישום. המבחן שלנו אינו רק כמה פעולות ביצענו, אלא איזו יכולת נשארת באזור בעקבותיהן: קהילה שיודעת לפעול, מנהיגות שיודעת להוביל ומדיניות שמחוברת לשטח.
משיקום לבניית עתידהעוטף עובר משלב השיקום לבניית יכולת אזורית שתישאר כאן לאורך זמן.
צילום: עומר מסינגר, מנהלת תקומה
"שיקום אמיתי וצמיחה בת־קיימא אינם יכולים להיעשות מלמעלה למטה. לצד עבודת הממשלה, מנהלת תקומה והרשויות, חברה אזרחית אזורית חזקה היא שותפה חיונית לתהליך השיקום והצמיחה – כזו שמביאה את הקולות, הצרכים והכוחות שעולים מהקהילות ומסייעת להפוך אותם לעשייה ולמדיניות. עתיד לעוטף פועלת יחד איתנו מתוך אהבת המקום והאנשים שחיים בו, ומתוך אמונה בעתיד שאנחנו בונים כאן יחד."
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה
02
מי אנחנו
עתיד לעוטף – התשתית האזרחית-אזורית שנבנית מתוך השטח
החזון שלנוחבל ארץבטוח ומשגשג
עתיד לעוטף, שנולדה בימים הראשונים למלחמה מתוך השבר הגדול, היא תנועה אזרחית, א-מפלגתית, שצמחה מהקהילות המקומיות כדי שהתושבים יהיו שותפים בעיצוב עתיד האזור. היא הוקמה מתוך ההבנה ששיקום העוטף אינו יכול להסתכם בהחזרת מה שהיה לפני 7.10.
לצד שיקום הבתים והתשתיות, נדרשת יכולת אזרחית אזורית שמחברת בין קהילות, מנהיגות ומקבלי החלטות, מזהה צרכים ואינטרסים משותפים, נשענת על ידע ונתונים ומתרגמת אותם לפעולה ולמדיניות.
היכולת הזאת נועדה לפעול לצד הרשויות, המדינה והארגונים הפועלים באזור, לא במקומם. היא מאפשרת להביא קול עצמאי ומקצועי של תושבי העוטף אל המקומות שבהם מתקבלות ההחלטות, לעבוד בשותפות עם המערכות, ובאותה עת להציף פערים, לשאול שאלות ולשמור על האינטרס האזורי.
עתיד לעוטף פועלת כתשתית שמחברת בין התושבים והקהילות לבין המערכות השונות, והופכת צורך מקומי לסוגיה אזורית, רעיון מהשטח למהלך משותף וקול אזרחי למדיניות וליישום.
היעד שלנו הוא להגיע לסוף שנת 2028 עם קהילה שיודעת לפעול, מנהיגות שיודעת להוביל ומדיניות שמחוברת לשטח.
קהילה
קשר ישיר עם תושבים, יישובים, מתנדבים וארגונים, כדי לזהות צרכים ולבנות יכולת פעולה אזרחית.
לקריאה נוספת ↓מנהיגות
פיתוח אנשים, רשתות ותוכניות שמרחיבות את מעגל מי שמסוגלים להוביל שינוי באזור.
לקריאה נוספת ↓מדיניות
תרגום ידע וצרכים מהשטח לנתונים, קואליציות, עבודה מול מקבלי החלטות וליווי היישום חזרה בשטח.
לקריאה נוספת ↓
10מייסדים
12עובדים
59קהילות
5רשויות העוטף
03
הישגים מרכזיים עד 2026
ארבעה הישגים מרכזיים שהניחו את התשתית לשינוי.
הובלה ישירה
פתיחת קו הרכבת לפעילות
כ-10,000 נוסעים ביום חזרו לקו הנגב המערביכ-300 מיליון ש"ח תועלת כלכלית בשנה
הובלה ישירה של עתיד לעוטף, יחד עם רשויות העוטף ומכללת ספיר, החלה באפריל 2024. ב-2.2.2025 נפתח מחדש קו שדרות-אשקלון על מסילה אחת. לאחר המשך המאבק, ב-8.10.2025 אישר צה"ל להסיר את קרונות המיגון שתפסו את המסילה השנייה ולאפשר חזרה להפעלה סדירה יותר.
הישג בשותפות
הגנה על תקציבי השיקום
520 מיליון ש"ח בקיצוצים רוחביים שנמנעו
במהלך 2024–2026 פעלנו יחד עם ראשי הרשויות ושותפים נוספים מול ניסיונות חוזרים לקצץ בתקציבי תקומה. שני קיצוצים רוחביים בהיקף מצטבר של כ-520 מיליון ש"ח נמנעו. הסיפור המלא מופיע בהמשך, בפרק המדיניות.
הישג בשותפות
חוק תקומה
17.5 מיליארד ש"ח בתוכנית החומשמסגרת ארוכת טווח לשיקום ולצמיחה
עתיד לעוטף הייתה שותפה לעבודת הרשויות, מנהלת תקומה וארגוני החברה האזרחית לקידום חוק השיקום. ב-31.3.2025 אושר בכנסת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה, שעיגן מסגרת ארוכת טווח לשיקום ולצמיחה. תוכנית החומש המעודכנת עומדת על כ-17.5 מיליארד ש"ח.
הובלה ישירה
עצירת הזיהום בנחל שקמה
500,000+ מ"ק שפכים – ההזרמה הופסקהשבעה קידוחי מי שתייה נסגרו במהלך המשבר
במקום שכל יישוב יתמודד עם הזיהום בנפרד, עתיד לעוטף, החברה להגנת הטבע ושותפים נוספים חיברו בין היישובים והרשויות למהלך אזורי משותף מול המדינה. המהלך יצר דרישה לטיפול במפגע, להגנה על מקורות המים ולפתרון מערכתי. באביב 2025 הופסקה ההזרמה לנחל.
ינואר–יוני 2026
הישגים במחצית הראשונה של 2026
כל הישג מוביל בהמשך לסיפור המלא, לנתונים ולאנשים שמאחוריו.
01
תיקון חקיקה ליתומים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון
כ-150 זכאים בהערכהכ-8,600 ש"ח בחודש
הובלה משותפת של עתיד לעוטף עם חמניות, לובי 99 ופורום דב לאוטמן סייעה להפוך פער כואב בחוק לתיקון ארצי. ב-26.1.2026 אישרה הכנסת את הרחבת הזכויות ליתומים בוגרים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון שלהם. מספר הזכאים מוערך בכ-150; הביטוח הלאומי לא מסר פילוח מלא לפי גיל.
עתיד לעוטף פעלה בשותפות עם רשויות העוטף כדי שמוקד השיקום יפעל מתוך האזור עצמו. ב-17.2.2026 נחנכו משרדי הקבע של מנהלת תקומה בשדרות – קרוב יותר לרשויות, לקהילות ולפרויקטים שעליהם היא אחראית.
תוספת של 10 דקות לכל נסיעה – נמנעה בשעות השיאשירות מהיר מהנגב המערבי למרכז ובחזרה
עתיד לעוטף הייתה חלק ממאבק ציבורי משותף של ראש עיריית שדרות, תושבים, פעילים ושותפים. לאחר הודעת רכבת ישראל על הוספת שתי עצירות בחולון ובבת ים, נשמר השירות המהיר מהנגב המערבי למרכז בשעות השיא.
ב-25.5 הוכרז צמצום בתקני הלוחמים במחלקות ההגנה היישוביות ("כיתות הכוננות"), לצד רכיבי ביטחון נוספים. הרשויות, הרבש"צים וגורמי הביטחון המקומיים פעלו מול שר הביטחון, וב-27.5 דווח כי הקיצוץ נעצר. התנועה הייתה חלק מהמאמץ האזורי וליוותה את הסוגיה במסגרת עבודת הביטחון.
בהובלה ישירה של התנועה, "עוטף מארח" וחמ"ל ההתנדבות הפעילו תשתית אזרחית אזורית בשעת חירום. "עוטף מארח" פעל לאורך כ-40 ימי חירום, אירח כ-350 משפחות וביצע יותר מ-400 שיחות התאמה וליווי; חמ"ל ההתנדבות טיפל ב-295 פניות ייחודיות וחיבר לפחות 5,082 מתנדבים פוטנציאליים.
ב-23.6.2026 התקיים במכללה האקדמית אשקלון הכנס "גוף ונפש במציאות של מלחמה מתמשכת" – כנס מדעי וייחודי שחיבר רופאים, חוקרים, מטפלים, אנשי שיקום וקהילה לבחינת הקשר בין גוף לנפש במציאות מתמשכת של טראומה. יותר מ-70 מרצים ומנחים השתתפו בהרצאות ובסדנאות, והכנס הביא לקדמת הבמה גם את ממצאי המחקר האזורי וחיבר בינם לבין פרקטיקה ושיתופי פעולה להמשך.
דבר המנכ"ל ודבר יו"ר התנועה על העשייה, האחריות והדרך קדימה.
דבר המנכ"ל
"שלוש השנים האחרונות חידדו עבורנו עד כמה העוטף צריך גוף אזרחי אזורי מקצועי, יציב ואמין. גוף שיודע לחבר בין תושבים, קהילות, רשויות ומקבלי החלטות, ולתרגם צרכים מהשטח לעבודה סדורה, מתואמת ובעלת השפעה."
העיקרון שמוביל אותנו לאורך הדרך פשוט: לא יחליטו עלינו בלעדינו. התושבים והקהילות צריכים להיות שותפים לעיצוב ההחלטות שמשפיעות על חייהם.
בתקופה הזו המשכנו לפעול בסוגיות הליבה של החיים בעוטף: ביטחון, תחבורה, מורשת והנצחה, בריאות, רווחה, קהילה ושיקום אזורי. לצד המהלכים שקידמנו, המשכנו לבסס את התנועה עצמה כתשתית שפועלת לאורך זמן ולא רק סביב צורך נקודתי.
ההתקדמות המוצגת בדוח היא תוצאה של אמון, תמיכה מתמשכת והבנה משותפת שהשקעה בחברה אזרחית חזקה בחבל היא השקעה בעתידו של העוטף.
"כילידת שדרות וכמי שעוסקת במחקר ובבריאות הציבור, אני פוגשת שוב ושוב את הפער בין מדיניות שנכתבת מלמעלה לבין החיים עצמם. בעיניי, עתיד לעוטף היא האפשרות להפוך ידע מקומי, ניסיון ונתונים לכוח ציבורי אחראי – כזה שמקשיב, בודק, שואל ומחבר שותפים סביב פתרונות ארוכי-טווח."
מנקודת המבט של הוועד המנהל, האחריות שלנו היא לא רק לשאול מה עשינו, אלא לבחון מה השתנה בפועל ובעיקר מה נשאר באזור בעקבות העשייה. זו התשתית שעליה אפשר לבנות אמון והשפעה לאורך זמן.
עתיד לעוטף פועלת בשלוש זירות: קהילה, מנהיגות ומדיניות. את היקף העשייה אפשר לראות דרך שלושה מעגלים משלימים: מודעות, מעורבות והשפעה. כדי להשפיע על מדיניות, צריך קודם להעלות אתגרים למודעות, לחבר אנשים ולייצר מעורבות. המספרים בעמוד הזה ממחישים את רוחב הפעילות בכל אחד מהמעגלים.
01
מודעותלהעלות אתגרים לסדר היום ולחבר את הציבור לסיפור של העוטף
431,236חשיפות וצפיותפייסבוק ואינסטגרם בלבד
50אייטמים תקשורתייםייחודיים בגופי תקשורת שונים
95הרצאות וסיורים75 סיורים + 20 הרצאות
10,481מצטרפים לתנועהמצטבר ל-30.6
3,900חברים בקבוצותהוואטסאפ של התנועה
↓
↓
02
מעורבותלהפוך היכרות להשתתפות, שייכות ופעולה
86,025אינטראקציות בסושיאללייקים, תגובות ושיתופים
3,013משתתפיםבמשחקון ובסקר מורשת והנצחה
85פעיליםלפחות 5 שעות בחודש בהתנדבות
110בוגרי תוכניות מנהיגותנתון מצטבר
2תוכניות מנהיגותפעילות במחצית הראשונה ב-2026
03
השפעהלהביא את הקול האזורי אל מוקדי קבלת ההחלטות
39חברי כנסת ושריםבקשר עבודה רציף
11ועדות כנסתבקשר עם גורמי הוועדה
8משרדי ממשלהקשר ישיר בדרג בכיר
7גופים ציבורייםוסטטוטוריים בקשר עבודה
27תוצרים כתוביםניירות עמדה, מדיניות ומכתבים
הנתונים משקפים מדדים מסוגים שונים, וחלק מהקהלים חופפים. המעגלים אינם מוצגים כמשפך המרה כמותי ואינם מעידים שכל חשיפה או מעורבות הובילה ישירות להשפעה על החלטה. מדדי ההשפעה מציגים את היקף תשתית העבודה מול מוקדי קבלת ההחלטות; תוצאות מדיניות והישגים קונקרטיים מפורטים בהמשך הדוח.
06
האמון שמאפשר את העשייה
עתיד לעוטף נבנתה וממשיכה לצמוח בזכות קרנות, פדרציות, חברות ותורמים פרטיים שבחרו להשקיע לא רק בפרויקט אחד, אלא ביכולת אזרחית-אזורית שפועלת לאורך זמן. חלקם בחרו להאמין בנו עוד לפני שידענו להגדיר במדויק מה יהיה תפקידה של התנועה, מתוך אמון באנשים, בתשוקה ובתקווה לבנות כאן חבל ארץ בטוח ומשגשג. התמיכה שלהם מאפשרת לנו לבנות צוות מקצועי, לפתח ידע ונתונים, לחבר שותפים ולפעול באופן רציף מול הקהילות ומקבלי ההחלטות. היכולות וההישגים המוצגים בדוח הזה התאפשרו גם בזכות האמון והתמיכה שלהם.
נדיר יזרעאל
ולצד השותפים המופיעים כאן, אנחנו מודים גם לכל התורמות והתורמים שבחרו לתמוך בנו לאורך הדרך, בהוראות קבע, בתרומות קטנות ובדרכים נוספות. האמון הזה הוא חלק משמעותי מהיכולת שלנו להמשיך בעשייה.
דורון לבנת, יו"ר קרן צבעוני והשותף הראשון להקמת התנועה
"בשעה של שבר גדול, אנשי "עתיד לעוטף" בחרו לא להמתין לאחרים, אלא לקחת אחריות על גורל העוטף ועל עתידו. בנחישות, בציונות של מעשה ובהקשבה אמיתית לתושבים, הם מובילים עשייה מעוררת השראה להפרחת העוטף מחדש ולבניית עתיד של תקווה, צמיחה וחוסן."
התמיכה המוצגת בעמוד זה אינה מייחסת לתורמים אחריות או עמדה ביחס לכלל פעילות התנועה.
07
איך אנחנו מייצרים שינוי
מודל פעולה מלמטה למעלה – וחזרה אל השטח
אנחנו עובדים בתהליך שמחבר בין מה שעולה מהשטח לבין יכולת אזורית לפעול ולהשפיע לאורך זמן.
זיהוי צרכים מהשטח ← בניית מנהיגות ויכולת פעולה ← תרגום למדיניות אזורית
העבודה של עתיד לעוטף מתחילה בקהילה: זיהוי צרכים, בניית מנהיגות ויכולת פעולה ותרגומם למדיניות אזורית. אבל המהלך פועל גם בכיוון ההפוך: אנחנו מתרגמים מדיניות והחלטות לשפה של התושבים והקהילות, מחברים אותן למציאות המקומית ומלווים את היישום עד שהן הופכות לתוצאות בחיי היומיום.
01
קהילה
קשר ישיר עם תושבים, יישובים, מתנדבים וארגונים – המקום שבו מזוהים הצרכים, נבנה אמון ונולדת פעולה.
02
מנהיגות
תוכניות הכשרה, רשת עמיתים וצוותי משימה – כדי להרחיב את מספר האנשים שמסוגלים להוביל שינוי באזור.
03
מדיניות
מחקר ופיתוח, קואליציות, קשרי ממשל, תקשורת וליווי יישום – כדי להפוך צורך אזורי להחלטה ולשינוי מערכתי.
ממדיניות והחלטות חזרה ליישום ולתוצאות בשטח
חמשת שלבי העבודה
מקשיבים, בונים ידע, מחברים שותפים – ומלווים עד ליישום
01
הקשבה ומיפוי
צרכים, קולות מהשטח, פערים ושחקנים
02
ידע ונתונים
מחקר, נתונים ותמונת מצב
03
קואליציה אזורית
מחברים שותפים סביב יעד משותף
04
השפעה ויישום
מקדמים שינוי ומלווים את הביצוע
05
תשתית מתמשכת
מהלך נקודתי הופך ליכולת קבועה
08קהילה
זירת הקהילה
קהילה שיודעת לפעול
החיבור לקהילות אינו רק מקור מידע לעבודת המדיניות. הוא יכולת פעולה בפני עצמה. במחצית הראשונה המשיכה התנועה לבנות קשר ישיר עם יישובים, מתנדבים, קבוצות וארגונים – ולתווך ביניהם לבין צרכים משתנים בשטח.
ההתנדבות לא נעלמה. היא השתנתה. ככל שמתרחקים מ-7 באוקטובר, גל ההתנדבות הספונטני דועך. היקף הפניות יורד, אבל הצרכים בשטח נעשים ממוקדים ומורכבים יותר. חמ"ל ההתנדבות נועד לחבר בין הרצון לסייע לבין הצרכים המשתנים של קהילות, חקלאים וארגונים מקומיים.
מספר הפונים הייחודיים בינואר–יוני. הירידה אינה אומרת שהצורך נעלם; גל החירום הספונטני מתחלף בצורך בתשתית קבועה שמצליחה לשמר ולנתב התנדבות לאורך זמן.
692ינואר–יוני 2025
295ינואר–יוני 2026
↓ 57.4%
ירידה במספר הפונים הייחודיים להתנדבות באמצעות עמוד ההתנדבות של התנועה ↗ או באמצעות פנייה ישירה לתנועה.
סוגי בקשות ב-2026
הצרכים שעלו דרך החמ"ל
הנתונים מוצגים כפי שנאספו בטופס ואינם מוצגים כחלוקה של 100%.
חקלאות83%
שיקום מבנים ותשתיות63%
סיורים והסברה14%
במהלך מבצע "שאגת הארי" הופעל החמ"ל מחדש כמנגנון אזורי לשימור ולניתוב התנדבות. כ-30 ארגונים וגופים מחוברים כיום לרשת, ובהם השומר החדש, לקט ישראל, לב אחד, החמ"ל האזרחי, אחים ואחיות לישראל, הצוות הצפוני, הסוכנות היהודית, דרומה-צפונה והיוזמה להתנדבות בחקלאות בהובלת ד"ר כרמל בלנק.
"לפעמים כל מה שצריך הוא חיבור אחד נכון כדי להפוך צורך או הזדמנות בשטח למשהו שקורה באמת. כרמל בלנק פרסמה בקבוצת ארגוני המתנדבים שפתחה עתיד לעוטף על תרומה של 100 עצים מהרצליה שמחפשים בית חדש. ראיתי את ההודעה, חיברתי את אלדד מכפר איבים, ומשם הדברים התחילו להתגלגל – נמצאה הובלה, נמצאו האנשים הנכונים, ותוך כמה ימים משאית עם 100 עצים כבר הגיעה לאיבים. משם העצים ימשיכו גם למקומות נוספים ברחבי העוטף שזקוקים להם. מבחינתי זה בדיוק הכוח של החמ"ל: לזהות הזדמנות, לחבר בין האנשים הנכונים ולראות איך הודעה אחת בקבוצת וואטסאפ הופכת לעשייה אמיתית בשטח."
נועה חנוכהמנהלת מערך מתנדבים בסוכנות היהודית
"כבר שלוש שנים שאני מחברת בין חקלאים בעוטף למתנדבים, דרך קהילה של כ-12 אלף מתנדבים. עם הזמן הצרכים האקוטיים פחתו והיקף ההתנדבות ירד בהתאם, אך עדיין יש חקלאים שזקוקים לעזרה ומתנדבים ומתנדבות רבים ששמחים להגיע ולסייע. הערך הגדול של החמ"ל שהקימה עתיד לעוטף הוא היכולת לחבר בין כל השחקנים השונים ולסגור מעגל: צורך שעולה במקום אחד מגיע במהירות למי שיכול לתת לו מענה, ורצון לסייע מוצא במהירות יעד מתאים. בגלל שזו תנועה שצמחה מתוך העוטף ולמענו, הארגונים מצליחים לשים בצד אגו וקרדיט ולפעול יחד. כך המשאבים מנוצלים טוב יותר, והעזרה מגיעה למקום שבו באמת צריכים אותה."
ד"ר כרמל בלנקמייסדת ומנהלת בהתנדבות את "התנדבות לחקלאות בעוטף ובצפון"
איזה נכס אזורי נבנה כאן?מנגנון אזורי קבוע שמחבר בין צרכים מהשטח, ארגונים ומתנדבים בשגרה ובחירום.
"עוטף מארח" – ממפונים למארחים
המיזם פעל בתרומתם הנדיבה של משפחת ליאון, קרן ברלוביץ ועמי ורונית אבן.
המיזם, שנולד במבצע "עם כלביא" והופעל מחדש במהלך "שאגת הארי", מבטא היפוך תפקידים משמעותי: קהילות שבעבר פונו מבתיהן פתחו את הבית והלב למשפחות מהמרכז ומהצפון. לאורך 40 ימי אירוח התארחו כ-350 משפחות, בוצעו יותר מ-400 שיחות התאמה וליווי, ושדרות ושדות נגב לקחו חלק אקטיבי לצד יישובים וקהילות ובהם ניר עם, שובה, נתיבות, יכיני, אור הנר ועין השלושה. במקביל התקיימו יוזמות אירוח עצמאיות או משלימות בניר יצחק, רעים, ניר עם ונתיב העשרה.
כ-350משפחות שהתארחו
40ימי אירוח
400+שיחות התאמה וליווי
93%קיבלנו מענה מלא וברור
100%המארחים היו מוכנים לארח שוב
משובי המשתתפים
עד כמה הפרויקט השפיע על המפונים והעוטף
קיבלנו מענה מלא וברור93%
קיבלנו זמינות גבוהה ואוזן קשבת93%
המיזם חיזק את ההיכרות עם העוטף100%
המארחים קיבלו ליווי ברור והיו מוכנים לארח שוב100%
כ-10% מהמשפחות קיבלו ליווי רגשי מקצועי מאנשי טיפול שהם מתנדבי התנועה.
מאורח לשותף
כשהחוויה האישית הופכת לכלי שעוזר לאחרים
המערך כלל טפסים, מאגר מידע ואפליקציה ייעודית. יונתן בשן, שהתארח יחד עם אשתו הילה באור הנר במסגרת "עוטף מארח", פיתח אפליקציה שסייעה לעבודת המיזם – דוגמה לאופן שבו משתתף במיזם הפך בעצמו לשותף בבניית התשתית.
"קיבלנו יחס מאוד חם, דאגו לנו להכול והיה פשוט נעים... מעבר לתחושת הביטחון, גילינו משהו אחר באנשים ובקהילה – פה ברירת המחדל היא להציע עזרה."
איזה נכס אזורי נבנה כאן?תשתית אירוח אזורית שניתנת להפעלה מהירה בעת חירום ומחברת בין קהילות מארחות למשפחות הזקוקות למענה.
סיורים, הרצאות וימי עיון
75סיורים
1,875משתתפים
20הרצאות תוכן
תחום הסיורים וההרצאות מחבר בין הציבור הישראלי לבין העוטף דרך האנשים שחיים בו. הסיורים נותנים לתושבים מקום לספר בקולם על אירועי 7 באוקטובר, על החיים מאז ועל העתיד שהם מבקשים לבנות. כך נשמר הסיפור המקומי מנקודת מבטן של הקהילות עצמן, ונוצרת היכרות עם האתגרים, הכוחות והיוזמות שמעצבים את השיקום.
בין הקבוצות שהשתתפו היו AppsFlyer, Amazon AWS, פלאפון ו-SAP, לצד מכינות, ארגוני חברה אזרחית, גופים מהמגזר הציבורי וקבוצות שגרירים והסברה ישראלית. הפעילות נבנית עם מדריכים, עסקים וספקים מהעוטף בלבד – כדי לשמור את הנרטיב המקומי בקול התושבים, לתת למי ששרדו את 7.10 במה ולייצר עבודה ופרנסה באזור. ההכנסות חוזרות לספקים המקומיים ולעשיית התנועה; הסיורים וההרצאות מפתחים גם מקור הכנסה עצמאי לתנועה.
רוצים להביא את הארגון שלכם לסיור תושבים עם עתיד לעוטף? לחצו כאן ↗
משובי המשתתפים
עד כמה סיורי התושבים משמעותיים למי שמגיע?
שביעות רצון4.9/5
משמעות הסיור ועניין והשראה מהמדריך/ה
4.90משמעות הסיור
4.82חיבור למציאות בעוטף
4.90עניין והשראה מהמדריך/ה
4.80תנאים לוגיסטיים
100%נכונות להמליץ
"מנעד של מחשבות ותחושות – משבר עצום וכאב חודר לתקומה וגאווה על העוצמות שבאנשים ובמקום."
"השראה, נחישות ודבקות בהתישבות בנגב המערבי... ובנוסף, יצירת ערוץ השפעה על מדיניות הממשלה ומנהלת תקומה."
איזה נכס אזורי נבנה כאן?זרוע אזורית שמחברת בין הציבור לעוטף, משאירה את הסיפור המקומי בידי התושבים ומייצרת פעילות כלכלית באזור.
אינדקס העסקים – מחברים ביקוש לעסקים מקומיים
לאורך החודשים קיבלנו שוב ושוב פניות מתושבים, ארגונים וחברות שחיפשו ספקים ועסקים מהעוטף ולא ידעו היכן למצוא אותם. כדי למפות במהירות את ההיצע המקומי פתחנו טופס RFI, ובתוך 48 שעות התקבלו פניות מעסקים רבים מהאזור. מתוך המיפוי נבנה אינדקס עסקים אזורי שמרכז כיום 102 עסקים ב-12 קטגוריות ומאפשר לציבור להגיע אליהם ישירות.
102עסקים
12קטגוריות
1,400+הקלקות בחודש בממוצע
0%עמלה – 100% מההכנסות נשארות אצל העסקים המקומיים
אינדקס עסקים אזורי – ספקים, עסקים ותוצרת מקומית מהעוטף
"אחד ועוד אחד שווה שלוש. ככל שאנחנו נהיה יותר מאוחדים, וככל שיותר עסקים ויותר ארגונים וגופים ישתפו פעולה, הכוח שלנו יהיה חזק יותר ויותר. ויהיה יותר הד שיאגד את כל ישראל וימשוך את הדברים הטובים אלינו לעוטף."
איזה נכס אזורי נבנה כאן?תשתית אזורית קבועה שמחברת בין צרכנים, עסקים ותוצרת מקומית ומגדילה את היכולת להשאיר יותר מהפעילות הכלכלית בתוך העוטף.
מלגאים ומתמחים כמנוף להרחבת הפעילות
10מלגאים ומלגאיות חיזקו את צוותי הפעולה של התנועה במחצית הראשונה של 2026
במחצית הראשונה המשיכה התנועה לבנות מסלולי כניסה לצעירים וסטודנטים לעשייה מקצועית בעוטף. במסגרת שותפויות ובהן שגרירי רוטשילד, ובפיתוח מסלולי מלגות והתמחויות עם המכללה האקדמית ספיר ומוסדות אקדמיים נוספים, מלגאים ומתמחים משתלבים בתחומי מדיניות ומחקר, קהילה והתנדבות, תקשורת ושיווק, טכנולוגיה, סיורים ופיתוח משאבים.
המטרה אינה רק להוסיף כוח ביצוע, אלא לבנות עתודת הון אנושי שמכירה את אתגרי האזור, צוברת ניסיון מקצועי ומפתחת זיקה ואחריות כלפי העוטף. הדגש הוא על עבודה עם תוצר ממשי – מנייר מדיניות וסקר ועד קמפיין, כלי טכנולוגי או מיזם קהילתי – ובמקביל על הרחבת יכולת הפעולה של התנועה באמצעות חיבור שיטתי לאקדמיה.
"היתה לי הזכות להתמחות בעתיד לעוטף ולחבר בין העשייה הקהילתית בשטח ובין תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות. זכיתי להיות חלק מאנשי התנועה ולהביא את הקולות והצרכים של תושבי הנגב המערבי גם אל הכנסת. כל זה התקיים בתוך מרחב של הון אנושי מיוחד במינו, נעים ומזמין. התנועה נתנה בי אמון מלא, תחושת ביטחון ומרחב אמיתי ליזום, לפעול ולהביא את עצמי לעשייה חברתית."
ליאת לביאסטודנטית לתואר שני לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן
"זכיתי להיות חלק מעתיד לעוטף ולעסוק בעשייה ציבורית וקהילתית באזור, לשמוע את ההתלבטויות והנושאים הבוערים בשטח. כחלק מההתמחות בשגרירי רוטשילד חיפשתי ארגון שעוסק בנושאים הכי רלוונטיים לדעתי וגם ייתן לי ליווי וביטחון בעשייה. התקבלתי בברכה בעתיד לעוטף וקיבלתי תחושת משמעות וגם למידה על תהליכי קבלת החלטות והובלת שינוי."
דפנה כספיןסטודנטית לסיעוד, אוניברסיטת בן גוריון · שגרירת רוטשילד
איזה נכס אזורי נבנה כאן?מאגר אזורי של צעירים, מלגאים ומתמחים ורשת שותפויות בין מוסדות אקדמיים, תוכניות וארגונים הפועלים בעוטף, שמחברים לאורך זמן בין כוח אדם איכותי לצרכים באזור.
09מנהיגות
זירת המנהיגות
מנהיגות שיודעת להוביל
מדיניות יכולה לשנות החלטות של היום. מנהיגות קובעת מי יוכל להוביל את האזור גם בעוד עשור. לכן התנועה פועלת לבניית רצף של תוכניות המותאמות לקהלי יעד שונים – ולהפיכת בוגרי התוכניות ופעילי התנועה לרשת פעולה אזורית.
בפרק הזה:
יסוד לתקומהאתחולרשת מנהיגות אזורית
פרויקטים נבחרים בתחום המנהיגות
יסוד לתקומה – צעירים לשירות הציבור
התוכנית פועלת בשותפות מנהלת תקומה, מרכז מעשה, קרן רש"י ועתיד לעוטף. מטרתה לחזק את הרשויות המקומיות באמצעות צעירים מהאזור, לפתח מנהיגות ותחושת שליחות ולחבר בין התושבים לבין מנגנוני קבלת ההחלטות. ההכשרה כללה היכרות עם שלטון מקומי ומרכזי, חברה אזרחית ופילנתרופיה, מדיניות ציבורית וכלים ניהוליים.
השותפים בתוכנית
יסוד לתקומה – מחזור א׳
מחזור א׳ כלל 18 משתתפים. לפי נתוני ועדת ההיגוי, בוגרי המחזור השתלבו ברשויות המקומיות, בחברה האזרחית ובמגזר הפרטי, כאשר חלק משמעותי מהם כבר פועל בתפקידים המחוברים ישירות לעשייה הציבורית והאזורית.
לפני / אחריההכשרה במספריםשיעור המסכימים להיגד מתוך הערכת התוכנית
הבנת תהליכי קביעת מדיניות
לפני 6%אחרי 57%
הכרת המיומנויות הנדרשות לשירות ציבורי
לפני 28%אחרי 79%
מדובר בדיווח עצמי של משתתפים; זה אינו מבחן ידע אובייקטיבי.
הערכת התוכנית מצביעה על שיפור משמעותי בהיכרות עם השירות הציבורי ובחלק מהמיומנויות הנדרשות לעבודה בו. גם במיומנויות כמו קבלת החלטות, ניהול משימה ועמידה מול קהל נרשמה התקדמות. לצד ההישגים, ועדת ההיגוי זיהתה צורך בפחות רצף של הרצאות ויותר סדנאות, התנסות מעשית וזמן קבוצתי, וכן בחיבור חזק יותר בין ההכשרה לבין עשייה בפועל. הממצאים משמשים לדייק את המחזור הבא.
הלמידה ממחזור א׳ משמשת בסיס לשיפור התוכנית: יותר פרקטיקה והתנסות מעשית, יותר סדנאות מקצועיות וזמן קבוצתי, וחיבור הדוק יותר בין ההכשרה, ההשמה והיכולת של הבוגרים להוביל שינוי באזור.
""יסוד לתקומה" הייתה עבורי נקודת מפנה שחיברה בין תחושת שליחות עמוקה לבין יכולות ניהול ומנהיגות פרקטיות. הכלים שקיבלתי בתוכנית מהווים בסיס מרכזי בעבודה היומיומית שלי בעיריית שדרות ובקידום פרויקטים שמשפיעים ישירות על העיר והחבל. התוכנית הזו מוכיחה שההשקעה במנהיגות צעירה מקומית היא המפתח לעתיד העוטף."
יהב ג׳אןרכז פרויקטים בבית לעסקים בעיריית שדרות, בוגר מחזור א׳ יסוד לתקומה
"מה שבולט בשותפות עם עתיד לעוטף הוא היכולת לדעת היטב אילו משאבים ויכולות כבר קיימים ומה רוצים לקדם, ובאותה נשימה לומר בכנות גם מה חסר ואיפה שותף יכול להביא ערך מוסף. השילוב הזה, בין בהירות, מקצועיות וצניעות, מאפשר לנו כשותפים להיות מדויקים יותר, להשתפר תוך כדי תנועה ולבנות יחד מהלך שלם ונכון יותר."
דני ולעלמנכ"ל מרכז מעשה
עדכון לאחר תקופת הדיווחבאוגוסט 2026 פורסם קול קורא למחזור ב׳.
איזה נכס אזורי נבנה כאן?עתודה של צעירים מהאזור שמכירים את המערכת הציבורית ורוכשים כלים להשתלב בה ולהוביל מתוכה.
תוכנית אתחול על שם אופיר ליבשטיין ז"ל
תוכנית "אתחול", בשותפות קולות ועתיד לעוטף, מיועדת ליזמים וליזמיות מהעוטף ומחברת בין לימוד ערכי, קבוצת עמיתים ופיתוח יוזמות בעלות השפעה אזורית. התוכנית נפתחה בפברואר 2026 ומשתתפיה מקדמים מיזמים בתחומי קהילה, בריאות, תיירות, ביטחון, קשר עם יהדות התפוצות ותחומים נוספים.
חלק מהמיזמים כבר פועלים בשטח ואחרים נמצאים בשלבי פיתוח, חיבור לשותפים ובניית מודל להמשך. התוכנית כללה 10 מפגשי לימוד, ובסוף מאי יצאה למסע לקהילות יוסטון וניו יורק. המסע נועד להיכרות בלתי-אמצעית עם קהילות יהודיות, להעמקת הקשר בין העוטף ליהדות התפוצות ולבניית שותפויות ארוכות-טווח.
תוכנית אתחול, 2026
"המפגש עם הקהילות היהודיות במסגרת התכנית נגע בי מאוד. מעבר להיכרות עם אנשים ועם עשייה מרשימה, הרגשתי חיבור עמוק לסיפור משותף, לערבות ההדדית ולתחושת השייכות שחוצה מרחקים וגבולות. הייתה עבורי תזכורת מרגשת לכך שהקשר בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם הוא לא רק רעיון – הוא קשר חי, אישי ומשמעותי."
מי זהב איתיאל ברקאימנהלת תכנית לשיקום תעסוקתי לתושבי חבל תקומה, ג׳וינט תבת
"ההשתתפות בתכנית בשבילי הייתה משמעותית ביותר. שינוי התפיסה על משמעות הקשר עם יהדות התפוצות והפערים בקהילות גרם לי להוביל פרויקט משמעותית בעוטף בנושא הזה. אני מאמינה שהחיבור עם עתיד לעוטף הוא קריטי לסיפור המקומי ולמשימה המשותפת בין הקהילות."
"השותפות של קולות עם "עתיד לעוטף" הינה מתנה נדירה המשלבת איגום משאבים, חלוקת עבודה מדויקת, קידום יעד משותף, ואמון אנושי וארגוני עמוק. "עתיד לעוטף" עושה עבודת קודש בהובלת שינויים בעוטף – שיקום האיזור ועירוב אזרחים בתהליכים. זכות היא לנו בקולות שבאמצעות שיתוף הפעולה עם "עתיד לעוטף", עבודתנו עם מנהיגות מחוללת שינוי מאפשרת לשינוי המיוחל בעוטף לתת ביטוי לערכי ליבה משותפים שנשאבים מארון הספרים היהודי המתחדש."
ליאון וינר דאוראש בית המדרש ומנכ"ל קולות
זהו המחזור השלישי של אתחול. שני מחזורים קודמים התקיימו בשנים האחרונות, והמחזור הנוכחי ממשיך את הרצף ומרחיב את קהילת היזמים והיזמיות שפועלים לשיקום ולצמיחת העוטף.
עדכון לאחר תקופת הדיווחבספטמבר 2026 הושקה תוכנית המשך לבוגרי אתחול, המעניקה מסגרת קבועה ללימוד, למפגש ולחיזוק קהילת הבוגרים והבוגרות, כדי להעמיק את השפעתם באזור העוטף.
איזה נכס אזורי נבנה כאן?קהילת בוגרים ויזמים אזורית שמחברת בין לימוד יהודי-ציוני, קבוצת עמיתים ופיתוח יוזמות בעלות השפעה, וממשיכה לפעול יחד גם לאחר סיום מחזורי התוכנית.
מרצף תוכניות לרשת פעולה מנהיגותית אזורית
במחצית הראשונה התקדמה התנועה בתכנון השלב הבא: רשת פעולה מנהיגותית בעוטף שתאגד מובילי שינוי, בוגרי תוכניות, יזמים ובעלי תפקידים – ותאפשר להם לא רק ללמוד יחד, אלא לפעול יחד סביב משימות אזוריות.
המודל גובש עם מנהלת תקומה ואגף עתודות לישראל במשרד ראש הממשלה ובשותפות הפדרציה היהודית של שיקגו, וכולל ועדת היגוי, צוות מקצועי, קהילת מנהיגות וצוותי משימה. מטרת הרשת היא לבנות מנגנון אזרחי שיישאר גם לאחר סיום מנגנוני השיקום הזמניים.
עדכון לאחר תקופת הדיווחלאחר 30.6 התקדמה הרשת למיזם משותף עם הפדרציה היהודית של שיקגו והחל תהליך גיוס מנהל/ת לרשת. זהו המעבר משלב התכנון להפעלה.
איזה נכס אזורי נבנה כאן?רשת קבועה של מובילי שינוי שמחברת בין אנשים, מערכות ומגזרים ומאפשרת פעולה משותפת סביב אתגרים אזוריים.
10מדיניות
זירת המדיניות
מדיניות שמחוברת לשטח
זירת המדיניות מרכזת את התחומים שבהם התנועה מתרגמת צרכים אזוריים לנתונים, קואליציות, מסמכי מדיניות ועבודה מול הכנסת, הממשלה והרשויות. כדי לשמור על אמינות, בכל מהלך אנחנו מציינים אם עתיד לעוטף הובילה אותו ישירות או אם מדובר במהלך שנעשה בשותפות עם גופים נוספים.
"עתיד לעוטף הוא חלון לתפיסה אזורית של ממשל, שבה התושבים אינם רק מושאי המדיניות אלא שותפים פעילים בעיצובה – עיקרון חיוני לדמוקרטיה חיה ומתפקדת"
הגנה על תקציבי השיקום והצמיחה
עבודה בשותפות
520 מיליון ש"חבקיצוצים רוחביים נמנעו במאבקים שבהם פעלנו יחד עם הרשויות ושותפים נוספיםעבודה שהתאפשרה בזכות התמיכה המתמשכת של שותפינו ותורמינו.
מאז 2024 עמדה התנועה, יחד עם רשויות העוטף, פורום הביתה ושותפים נוספים, מול ניסיונות חוזרים לקיצוץ רוחבי בתקציבי תקומה. במקביל, במאבק נפרד בסתיו 2024 פעלה קואליציה אזורית להחזרת כ-5 מיליארד ש"ח שיועדו לשיקום ולפיתוח החבל לתקציב המדינה.
במחצית הראשונה של 2026 אושר קיצוץ רוחבי של כ-90 מיליון ש"ח. בפעם הזאת בחרנו במודע שלא לצאת למאבק נגדו, מתוך תיעדוף משאבים ומשימות אחרות, וגם מתוך הכרה בכך שהמציאות בצפון מחייבת חלוקה מחודשת של משאבי המדינה. היעד הבא הוא להפוך את הבקרה על תקציבי תקומה למנגנון אזרחי קבוע, שמציג מה הוקצה, מה בוצע, מה נתקע ומה נדרש כדי להסיר חסמים.
נובמבר 245% כ-200 מיליון ש"ח
לאחר מאבק ודיוני החקיקה הוסכם שתקציב תקומה יוחרג מהקיצוץ.
דצמבר 20259.8% כ-320 מיליון ש"ח
ההצעה לא יושמה במתכונתה המקורית. במרץ 2026 אושר קיצוץ קטן יותר.
מרץ 2026כ-3% כ-90 מיליון ש"ח
בשל היקף קטן יחסית ותיעדוף משאבים, התנועה לא ניהלה מאבק אקטיבי. הקיצוץ אושר.
"קשה לתאר במילים כמה חשובה התרומה של תנועת עתיד לעוטף לשיקום והצמיחה של החבל.
כנציג הממשלה שהיה אחראי על בניית תכנית החומש האסטרטגית, בהתחלה באופן טבעי היתה חשדנות לשתף פעולה עם תנועה אזרחית חדשה ולא מוכרת. אבל מרגע שלמדנו לעבוד יחד באמון גבוה שנוצר ביננו, נוצרה שותפות אמיתית שתרמה רבות לעתיד החבל.
הרבה מהעבודה נעשתה מאחורי הקלעים ומחוץ לאור הזרקורים ולכן גם הצליחה. אני לחלוטין יכול להגיד שללא הסיוע של עתיד לעוטף, התכנית הרב שנתית, התקציב, החוק, החלטות הממשלה וצעדי מדיניות רבים נוספים לא היו נראים כפי שהם נראים היום."
יגאל גורביץ׳לשעבר סמנכ"ל אסטרטגיה ושותפויות של מנהלת תקומה
איזה נכס אזורי נבנה כאן?יכולת אזרחית לפקח על תקציבי השיקום – מעקב אחרי קיצוצים, הסטות ויישום התקציבים, והיכולת להתריע ולפעול כשהאינטרס האזורי נפגע.
מנהלת תקומה עוברת לשדרות
הובלה ישירה
המהלך להעברת מנהלת תקומה לעוטף הובל על ידי התנועה בשיתוף ראשי הרשויות, מתוך עיקרון פשוט: הגוף שאחראי מטעם הממשלה לשיקום האזור צריך לפעול מתוכו.
התנועה הציבה דרישה ברורה למעבר פיזי של המנהלת, בנתה קואליציה עם הרשויות ושותפים נוספים, יצרה קמפיין שטח, הפעילה לחץ ציבורי ותקשורתי וקידמה פתרונות משפטיים ומנהליים למעבר. הדרישה נשמרה על סדר היום גם לאורך חילופי בעלי התפקידים, ובפברואר 2026 הושלם המעבר לשדרות והמנהלת החלה לפעול מתוך החבל שעל שיקומו היא אחראית.
המהלך הושלם בפברואר 2026מנהלת תקומה פועלת מתוך שדרות
איזה נכס אזורי נבנה כאן?נוכחות ממשלתית בתוך החבל – ובעיקר יצירת נורמה שלפיה גוף שמנהל את שיקום האזור צריך לפעול מתוך האזור, להכיר אותו מקרוב ולהיות נגיש לתושביו.
ביטחון – ידע אזרחי בתוך תפיסת הביטחון
ביטחון הוא תנאי יסוד לחיים בעוטף. עבודת התנועה ב-2026 נשענת על תשתית נתונים שנאספה קודם לכן במסגרת סקר אזורי רחב, ועל ידע מצטבר מהיישובים והקהילות. מטרת העבודה היא לצמצם את הפער בין מדיניות הביטחון הרשמית לבין חוויית החיים בשטח.
במחצית הראשונה החלה התנועה לבנות פורום רבש"צים אזורי ולחבר את הידע המעשי של גורמי הביטחון הקהילתיים לעבודת הכנסת, הממשלה ומערכת הביטחון.
עבודה בשותפות
עצירת הקיצוץ בתקני ההגנה היישובית
ב-25 במאי הודיע פיקוד העורף על צמצום חד בתקציבי האחזקה וההתעצמות של מרכיבי הביטחון ביישובים המאוימים, לרבות רכבי ביטחון, תאורת גדר ומערכי ההגנה היישובית. הרשויות והרבש"צים יצאו למחאה ופעלו מול שר הביטחון, וב-27 במאי יצאה הודעה רשמית כי הקיצוץ נעצר.
עתיד לעוטף הייתה חלק מהמאמץ האזורי: חיברנו בין יישובים ופעילים לבין עבודת הכנסת, יזמנו יחד עם נציגי נחל עוז דיון בוועדת החוץ והביטחון, הבאנו פעילים ותושבים להשמיע את הקול מהשטח וקיימנו עבודת המשך מול חברי הוועדה חה"כ שרון ניר וחה"כ בועז ביסמוט.
"עבור קהילת נחל עוז, מחלקת ההגנה היא נושא קריטי לביטחון ולתחושת הביטחון. כשהתברר שיש כוונה לצמצם אותה, נוצרה חרדה גדולה ולא ידענו למי לפנות. עתיד לעוטף חיברה אותנו לנבחרי הציבור, ליוותה אותנו לוועדת החוץ והביטחון וסייעה להביא את המאבק גם לתקשורת. בסופו של דבר ההחלטה השתנתה, ומחלקת ההגנה נשמרה בהיקף הנדרש."
ד"ר אבישי אדרי, נחל עוזפעיל בצוות ביטחון
"תנועת "עתיד לעוטף" מייצגת את כל הטוב במדינת ישראל בכלל והעוטף בפרט. התנועה היא לא פלקט או סיסמאות, מדובר בארגון של רעיונות שמקדם אותם, תנועה ביצועיסטית. הפעילות של התנועה מונעת מאכפתיות אמיתית לתושבי החבל ואמונה בצדקת הדרך. זאת גאווה גדולה עבורי להיות שייך למשהו כל כך גדול!"
אל"מ (מיל׳) מיכאל בסין, גברעםפעיל בצוות הביטחון
איזה נכס אזורי נבנה כאן?תשתית אזרחית אזורית לביטחון – חיבור בין רבש"צים, יישובים, רשויות ותושבים, שמאפשר לייצר תמונת מצב אזורית ולהכניס ידע מהשטח לתפיסת הביטחון ולקבלת ההחלטות.
בריאות – מהנתונים למדיניות
עבודת הבריאות נשענת על דוח "גוף בחרדה מתמשכת" ↗ שפורסם בספטמבר 2025 ומבוסס על סקר שנערך במרץ 2025 בקרב 2,889 תושבים. המחקר גובש בשיתוף צוות חוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית.
2,889תושבים השתתפו בסקר
69%דיווחו על הפרעות שינה
כ-70%דיווחו על החמרה בבריאות הפיזית
34.5%החלו טיפול תרופתי או שימוש בחומרים אחרים
במחצית הראשונה של 2026 עבר המיקוד מאיסוף הנתונים לתרגומם למדיניות: חיבור חוקרים, אנשי רפואה ומקבלי החלטות, גיבוש כיווני עבודה בתחומי רפואת ספר, טראומה ובריאות כרונית, ובחינת מענים ייעודיים לאוכלוסיות שנשאו תפקיד ביטחוני ישיר.
מהמחקר לפעולה
גוף ונפש במציאות של מלחמה מתמשכת
הדוח לא נועד להישאר כמסמך מחקרי. במהלך המחצית הראשונה עבר המיקוד מתיאור הבעיה לבניית שיח מקצועי משותף סביב המענים הנדרשים, בין חוקרים, אנשי רפואה, מטפלים, מערכות ציבוריות והקהילות עצמן.
ב-23.6.2026 התקיים במכללה האקדמית אשקלון הכנס הארצי "גוף ונפש במציאות של מלחמה מתמשכת", בהשתתפות כ-300 חוקרים ואנשי מקצוע מתחומי הרפואה, בריאות הנפש, השיקום, העבודה הסוציאלית, החינוך והביטחון.
הכנס עסק בקשר המורכב שבין גוף לנפש בחיים תחת מציאות מתמשכת של מלחמה וטראומה, ובחן כיצד תהליכי דחק, פגיעה והחלמה מתרחשים במקביל ברמה הגופנית, הרגשית, המשפחתית והקהילתית. המטרה הייתה לחבר בין מחקר אקדמי, ניסיון קליני וידע שמגיע מהשטח, כדי להעמיק את ההבנה ולפתח מענים מדויקים יותר עבור אנשים וקהילות החיים לאורך זמן בתוך מציאות של אי-ודאות.
במהלך היום התקיימו מושבים מקצועיים וסדנאות בהשתתפות למעלה מ-70 מרצים ומנחים. בין הנושאים שנדונו: טראומה מתמשכת, כאב כרוני ופיברומיאלגיה, שינויים נוירולוגיים, בריאות הנפש, שיקום, משפחה, ילדים ונוער וחוסן קהילתי.
אחד הערכים המרכזיים של הכנס היה החיבור בין עולמות שלעתים פועלים בנפרד. חוקרים, אנשי טיפול, מנהלי שירותים, אנשי מערכת הבריאות והביטחון, ארגוני חברה אזרחית ומובילי קהילה נפגשו באותו מרחב, החליפו ידע ויצרו בסיס לשיתופי פעולה עתידיים בתחומי המחקר, הטיפול, השיקום והעשייה הקהילתית.
הכנס התקיים בשיתוףהמרכז הרפואי ברזילי · מרכז השיקום עזרה למרפא · מרכז חוסן שדרות · מרכז אדוות · עמותת אס"ף · תנועת עתיד לעוטף · תוכנית אקדמיה 360כנס "גוף ונפש במציאות של מלחמה מתמשכת", יוני 2026
איזה נכס אזורי נבנה כאן?בסיס ידע ורשת מקצועית אזורית לבריאות – נתונים ייחודיים על תושבי העוטף, לצד חיבור מתמשך בין חוקרים, אנשי רפואה, טיפול, שיקום, אקדמיה וקהילה, שמאפשר להפוך ידע מהשטח לכיווני פעולה ולמדיניות בריאות מותאמת לאזור.
תחבורה – ממאבק על הרכבת למנגנון אזורי קבוע
תחבורה ציבורית אמינה היא תשתית חיונית לחיים בעוטף: היא מחברת תושבים לתעסוקה, לימודים, בריאות ולמרכזי החיים הארציים. המאבק הציבורי על רכבת שדרות החל עוד ב-2024, וב-2.2.2025 חודשה הפעילות על מסילה אחת. ב-8.10.2025, לאחר המשך המאבק, אושרה הסרת קרונות המיגון שפינו את המסילה השנייה. אלה הישגים שקדמו לתקופת הדיווח ומוצגים כאן כרקע.
במחצית הראשונה של 2026 עבר המיקוד מהחזרת השירות לבניית מנגנון אזורי קבוע: קבינט התחבורה האזורי, שפועל לשיפור התדירות והשירות, להשבת פעילות מלאה של שתי המסילות, לקידום חשמול הקו ולחיזוק התחבורה המשלימה.
8פעילים בקבינט התחבורה
10,000נוסעים בקו הנגב המערבי
10 דקותתוספת לכל נסיעה שנמנעה בשעות השיא
מאבק התושבים על הורדת רכבת המיגון ופתיחת המסילה
קבינט התחבורה האזורי כולל שמונה פעילים הנפגשים מדי חודש על בסיס תוכנית עבודה. התנועה עובדת מול רכבת ישראל, משרד התחבורה, מנהלת תקומה, הכנסת והרשויות, ומתמקדת בתדירות הרכבות, חשמול, שעות פעילות, קישוריות לירושלים, רכבות לילה, חניה ותחבורה משלימה.
"במשך שנים ניסיתי לקדם, לשפר ולשנות את סדרי העדיפויות של הרשויות ביחס לתחבורה בעוטף ונתקלתי בחומות של אטימות וחוסר רצון לשמוע. בזכות המאמצים, הקשרים, הכלים שעתיד לעוטף העמידה לרשות הפעילים בתחום ובכללם אני – נפתחו לנו הרבה דלתות, נקבעו פגישות חשובות, התקיימו דיונים משמעותיים בדרגים גבוהים ואף הצלחנו לתכנן ולהוציא לפועל סיור משותף שכלל נבחרי ציבור, חברי כנסת, מנכ"ל חברות תחבורה ועוד ולבסוף בוצעו שינויים ושיפורים משמעותיים לטובת הציבור."
שגיא שמעון אסייג, נתיבותפעיל בצוות תחבורה
איזה נכס אזורי נבנה כאן?קבינט תחבורה אזורי קבוע – תושבים, מומחים ושותפים שמסתכלים על התחבורה כמערכת אזורית אחת ולא כאוסף בעיות נקודתיות, ומקיימים מעקב שוטף מול הגופים המבצעים.
מורשת והנצחה – הזיכרון הלאומי נבנה עם הקהילות
עבודה בשותפות
הדרך שבה ייזכר 7 באוקטובר אינה שאלה טקסית בלבד. היא נוגעת לזהות, לאחריות המדינה וליכולת של המשפחות והקהילות שנפגעו להשפיע על האופן שבו האירוע יסופר לדורות הבאים.
1,300+משיבים במחקר הציבורי
92.1%לא הכירו את הצעת החוק או הכירו אותה חלקית
71%תומכים בעיגון מנגנון קבוע לשיתוף ציבור בחוק
91.3%מביעים תמיכה רחבה בהסדרת הזיכרון, המורשת וההנצחה בחקיקה. השאלה המרכזית: כיצד לעצב את הצעת החוק נכון.
שיתוף ציבור דיגיטלי
להפוך את הציבור לשותף בשיחה
לצד הסקר הפעלנו גם משחקון דיגיטלי בנושא מורשת והנצחה, שנועד להרחיב את ההשתתפות הציבורית סביב השאלה כיצד נכון לעצב את הזיכרון הלאומי ולהנגיש את עיקרי הצעת החוק.
1,703תושבים השתתפו במשחקון הדיגיטלי בנושא מורשת והנצחה
01020304
1 / 4
אפשר לגלול או להשתמש בכפתורים כדי לעבור בין ארבעת המסכים
מה הציבור ביקש לראות בחוק
מנגנון קבוע לשיתוף תושבים, משפחות ושורדים71%
שותפות הקהילות בהחלטות על מבנים ואתרים שנפגעו79.2%
שילוב אירועי 7 באוקטובר בתוכנית הלימודים89.4%
על בסיס המחקר ↗, אשר נערך בשיתוף ד"ר אורי רוסט ממכללת ספיר וחבר קיבוץ מגן, קידמה התנועה מול הכנסת עקרונות שנכנסו לעבודת החקיקה: הקמת ועדות משנה בנושאים אזוריים, פרסום פרוטוקולים, שיתוף ציבור, שילוב אירועי 7 באוקטובר בתוכנית הלימודים ודיווח שנתי לוועדת החינוך. במקביל פעלנו גם על הרכב המועצה עצמה, כדי להגדיל את הייצוג של הרשויות, תושבי העוטף ונציגי ציבור בעלי זיקה ישירה לחבל. המטרה הייתה פשוטה: שהקהילות שחוו את 7 באוקטובר יהיו שותפות גם בעיצוב הדרך שבה הוא ייזכר.
עדכון לאחר תקופת הדיווחהחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית ביולי 2026 ופורסם ברשומות ב-22.7.2026. שמו הרשמי: "חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026". מאחר שהאישור התרחש לאחר 30.6, הוא אינו נספר כתוצאת המחצית הראשונה.
"כחבר קיבוץ בארי, וכמי ששכל את בנו שחר ז"ל בלחימה במרפאת השיניים ב-7 באוקטובר, נושא ההנצחה הוא עבורי אישי ועמוק. חשוב לי שאנחנו, תושבי העוטף, נהיה חלק מעיצוב הזיכרון ומהאופן שבו הסיפור של 7 באוקטובר יסופר לדורות הבאים. עלינו להתכנס למכנה המשותף, לגבש את דעתנו כתושבי העוטף, ואיתה להגיע אל מקבלי ההחלטות. בזכות החברים מעתיד לעוטף, הגעתי לדיונים בכנסת ויכולתי להשמיע שם את הקול שלי ושל הקהילה שממנה אני בא ובעיקר להשפיע."
דורון צמח, חבר קיבוץ באריפעיל בצוות מורשת והנצחה
"לאורך כל תהליך החקיקה היה לנו חשוב להזכיר שמאחורי כל סעיף בחוק עומדים אנשים, משפחות וקהילות שחוו את השבעה באוקטובר על בשרם. התפקיד שלנו היה לחבר בין הקולות שעלו מהשטח לבין שולחן קבלת ההחלטות, ולוודא שהחוק לא ייכתב רק במסדרונות הכנסת, אלא גם מתוך הצרכים, הערכים והניסיון של תושבי העוטף. מבחינתנו, זו המשמעות של קשרי ממשל – להפוך את הקול של הציבור לחלק בלתי נפרד מהמדיניות."
נעה דוד ביטון, שדרותמנהלת קשרי ממשל ומדיניות בתנועה
איזה נכס אזורי נבנה כאן?מנגנון אזורי לעיצוב הזיכרון – דרך שבה הקהילות והתושבים יכולים להיות שותפים בקביעת האופן שבו 7 באוקטובר והגבורה האזרחית ייזכרו ברמה הלאומית.
צעירים וצמיחה דמוגרפית – לבנות סדר יום משותף
הפרויקט מתקיים בתמיכה הנדיבה והמתמשכת של פרויקט shop.otef של מסעדת האחים וקון.
היכולת להשאיר צעירים באזור ולחבר אותם להזדמנויות היא תנאי לצמיחה ארוכת טווח. במסגרת המהלך קיימנו בפברואר 2026 את "כנס המיקודים האזורי לצעירי העוטף", בהשתתפות 65 נציגות ונציגים מ-34 ארגונים. הכנס חיבר בין הצרכים שעלו בחמש הרשויות לבין שותפים אזוריים, וסייע להפוך מיפוי מקומי לתשתית משותפת של עבודה ושיתופי פעולה.
65משתתפים
34ארגונים
5רשויות שותפות
1ועדת היגוי אזורית
שותפות אזורית
חמש רשויות החבל ומנהלת תקומה
כנס מיקודים אזורי לצעירים
"אי אפשר לדבר על עתיד הצעירים בעוטף בלי לדבר על הכוח של עשייה משותפת ואזורית. יחד עם מנהלות יחידות הצעירים בחמש רשויות החבל, ובסיוע סקרי בירור הצרכים של יוזמת "מעלה", נבנתה תמונה משותפת של האתגרים והמיקודים בכל רשות. "עתיד לעוטף" חיברה בין הידע הזה, ריכזה את פורום המנהלות וביססה רשת אזורית שממשיכה לפעול ולהתפתח גם היום. מבחינתי, זה הכוח של המהלך: להבין שאנחנו מרחב אחד, עם אתגרים משותפים ויכולת גדולה יותר להשפיע כשפועלים יחד."
רני לוז עמיחי, מבקיעיםמנהלת יחידת הצעירים מ.א. חוף אשקלון, בוגרת תוכנית יסוד לתקומה
המטרה היא לעבור מעבודה מפוצלת לראייה אזורית משותפת בתחומי דיור, תעסוקה, השכלה, קהילה ומנהיגות. נכון לסוף המחצית, נכון להציג זאת כתשתית עבודה אזורית – ולא כתוצאה סופית – עד שניתן יהיה למדוד מיזמים משותפים ותוצאות בשטח.
איזה נכס אזורי נבנה כאן?רשת אזורית לצמיחה דמוגרפית – חיבור בין ארגונים, צעירים, רשויות ויוזמות סביב סדר יום משותף של מגורים, תעסוקה, קהילה והישארות בחבל.
רווחה – הכרה ביתומים שאיבדו את ההורה האחרון והיחיד
הובלה ישירה
אחד המהלכים המרכזיים בתקופה היה המאבק להכרה ביתומים בגירים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון שלהם בפעולות איבה. המהלך צמח מתוך פער בחוק ומתוך שיחות עם משפחות שנאלצו להתמודד, לצד האובדן, גם עם היעדר הכרה ומענה.
יחד עם היתומים והמשפחות, אנשי מקצוע, עמותת חמניות, פורום הקרנות והעמותות למען יתומי המלחמה וחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה – בהם מיכל וולדיגר, ינון אזולאי, אופיר כ"ץ וטלי גוטליב – נבנתה קואליציה רחבה. העבודה כללה לימוד משפטי ומדיניותי, מסמכי עמדה, פגישות, השתתפות עקבית בדיוני הכנסת, ליווי המשפחות ומעקב אחר נוסח החוק ויישומו.
ב-26.1.2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס׳ 47 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, שכלל תיקונים מקבילים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והרחיב באופן משמעותי את זכויות היתומים הבוגרים.
כ-150עומדים כיום בתנאי הזכאותכ-8,600 ש"חתגמול חודשי למשך 13 שנים או עד גיל 50, לפי המוקדם
התוצאה: מתוך כ-224 יתומים רלוונטיים מאז קום המדינה, כ-150 עומדים כיום בתנאי הזכאות. לפי הנתונים שנאספו לצורך הדוח, הזכאים קיבלו את התשלומים בפועל.
ההשפעה חורגת מגבולות העוטף: 109 מהיתומים הם מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה ו-115 ממקרים קודמים. המהלך עדיין אינו שלם – כשליש מהקבוצה מעל גיל 50 נותר מחוץ להסדר.
"שעות על שעות, ימים, שבועות וחודשים רבים נאבקנו בכנסת למען משפחות שכולות של חיילים שנספו, כוחות הבטחון ופעולות האיבה, בדגש על היתומים, ובדגש על יתומים שאיבדו את ההורה השני שלהם בשבעה באוקטובר ואילך ונותרו ללא אב או אם. כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, בה התקיימו הדיונים, לא הסכמתי לוותר ויחד עם קבוצת יתומים מעתיד לעוטף ואחרים, הצלחנו להעביר שינוי היסטורי בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון 47)."
חה"כ מיכל וולדיגריו"ר ועדת העבודה והרווחה
"לאחר 78 שנים שבהן יתומים כמוני לא זכו להכרה, עכשיו זה קורה. מדובר בשינוי היסטורי: לראשונה מדינת ישראל מכירה גם ביתומים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון שלהם בפעולות איבה, כאשר עד היום המדינה הכירה רק ביתומים שאיבדו את שני הוריהם. לאחר כמעט שנתיים של מאבק עיקש, מונחת אבן הפינה לתיקון עוול מתמשך עבור יתומים שנותרו ללא אף הורה. זהו צעד חשוב, אך הוא אינו סוף הדרך."
ליאורה בן צור, עין השלושהממובילות מאבק ההכרה ביתומי "חרבות ברזל" וממייסדות התנועה
איזה נכס אזורי נבנה כאן?יכולת אזורית לזהות פערי זכויות ולתרגם אותם לשינוי מדיניות – חיבור בין נפגעים, ידע מהשטח, ארגונים ומקבלי החלטות עד לתיקון חקיקה או שינוי מדיניות.
11מה למדנו
מה אנחנו צריכים לעשות טוב יותר
אמון נבנה לאורך זמן. הוא נשען על ייחוס כוונות טובות, על הוכחה שיש יכולת לבצע, וגם על פגיעות. את הכוונות שלנו אנחנו מבקשים להוכיח לאורך הדרך; את יכולת הביצוע אפשר לראות בפרקי הקהילה, המנהיגות והמדיניות. הפרק הזה מוקדש למרכיב השלישי: היכולת לומר ביושר איפה לא הצלחנו מספיק, מה למדנו מזה ומה אנחנו מתכוונים לעשות אחרת.
01
קשר ישיר עם הקהילות
לא קיימנו מספיק מפגשים ישירים וסדורים עם הקהילות עצמן. חלק משמעותי מהקשר נשען על פעילים, קבוצות וואטסאפ, רשויות ומפגשים נקודתיים.
מה נעשה אחרת
במחצית הבאה נרצה לבנות שגרת מפגשים קבועה ביישובים ולהרחיב את המעגל מעבר לפעילים שכבר מחוברים לתנועה.
02
מעורבות אזרחית בכנסת
בקידום חוק המורשת וההנצחה הצלחנו לייצר השתתפות רחבה בסקר ובעבודת המדיניות, אך התקשינו לתרגם אותה לנוכחות פיזית של תושבים בכנסת.
מה נעשה אחרת
למדנו שהשתתפות דיגיטלית אינה הופכת מעצמה למעורבות עמוקה – נדרשים ליווי, תיאום, הנגשה ומסלולי השתתפות ברורים.
03
סיורים והפקות תוכן
למרות שביעות הרצון הגבוהה והפעילות שכבר נבנתה, תחום הסיורים עדיין לא הגיע להיקף ולרווחיות שאליהם כיוונו. לא מיצינו את הפוטנציאל לחבר באמצעותו קהלים חדשים לעוטף, לחזק עסקים מקומיים ולבנות מקור הכנסה עצמאי ומשמעותי יותר לתנועה.
מה נעשה אחרת
במחצית הבאה נחדד את המודל, את קהלי היעד ואת מערך השיווק והמכירה.
04
גיוס משאבים
במחצית הזו היו שותפים ותומכים משמעותיים שהמשיכו איתנו, ולצדם תומכים שבחרו שלא להמשיך.
מה נעשה אחרת
הדבר חידד את הצורך להרחיב את בסיס התמיכה של התנועה, לבנות שותפויות ארוכות-טווח ולפתח במקביל מקורות הכנסה עצמאיים, כדי לצמצם תלות במספר מצומצם של תורמים.
פגיעות מבחינתנו אינה רק להציג את מה שלא עבד. היא מחייבת לקחת אחריות על הפערים, ללמוד מהם ולוודא שהם משנים את הדרך שבה אנחנו פועלים מכאן והלאה.
מכאן ממשיכים
השלב הבא
מהתשתיות שבנינו ליכולת אזורית קבועה
במחצית הראשונה של 2026 בנינו והעמקנו תשתיות אזרחיות בקהילה, במנהיגות ובמדיניות. הדוח הזה מציג את מה שכבר קרה: אנשים שהתחברו, שותפויות שנבנו, מהלכים שיצאו לפועל והשפעה שכבר אפשר לראות בשטח.
במחצית הבאה המבחן הוא להפוך את התשתיות האלה ליכולות קבועות, להרחיב את ההשפעה שלהן ולמדוד את השינוי שהן מייצרות בחבל.
קהילה
ממענים ויוזמות לתשתית אזרחית אזורית קבועה
במחצית הבאה אנחנו רוצים להפוך את הכלים שנבנו ליכולת אזורית שפועלת בשגרה ובחירום ומאפשרת ליותר תושבים לקחת חלק.
לבסס את חמ"ל ההתנדבות כמנגנון אזורי סדור, כולל מדידה של פנייה, מענה, שיבוץ והגעה בפועל.
להרחיב את המעורבות של תושבים בעיצוב סדר היום האזורי באמצעות מפגשים, שגרירים וכלי השתתפות נוספים.
להרחיב את מערך הסיורים ולחזק את החיבור בין מבקרים, קהילות, עסקים ותוצרת מקומית.
מנהיגות
מתוכניות מנהיגות לרשת אזורית שפועלת יחד
השלב הבא הוא לחבר בין האנשים והיכולות שכבר נבנו ולהפוך אותם לרשת שמייצרת פעולה משותפת ברחבי החבל.
להפעיל את רשת המנהיגות האזורית ולעבור מתכנון לפעולה משותפת.
להשיק יחד עם BeDo את תוכנית "עצירה מקדמת" המבוססת על מודל U.
מדיניות
מהשפעה על מהלכים נקודתיים ליכולת אזרחית קבועה מול מקבלי ההחלטות
אנחנו רוצים להעמיק את היכולת של תושבי החבל לא רק להשמיע קול, אלא לעקוב, להשפיע ולדרוש יישום לאורך זמן.
לבסס בקרה אזרחית על תקציבי תקומה ועל יישום תוכנית החומש ברשויות ובמשרדי הממשלה.
לעבור ליישום חוק ההנצחה: שיתוף קהילות, בניית מנגנוני עבודה אזוריים ותמיכה בהקמת תאגיד ההנצחה.
להוביל חשיבה ועבודה על היום שאחרי סיום תפקידה הראשוני של מנהלת תקומה ועל היכולות שצריכות להישאר בחבל.
להפוך את תחום הבריאות לתחום מדיניות מרכזי ולהמשיך את העבודה שנבנתה סביב מודל לרפואת ספר מצוינת ומודעת טראומה.
להביא את העוטף לראש סדרי העדיפויות של המועמדים והציבור ולדרוש התחייבויות ברורות לעתיד החבל.
המבחן שלנו ימדד סביב כמה יכולת אזורית קבועה נצליח להשאיר כאן לאורך זמן.
מצטרפים לשלב הבא
עתיד לעוטף כבר הוכיחה שאפשר לחבר תושבים, שותפים ומקבלי החלטות ולהפוך צורך מהשטח לשינוי אזורי.
עכשיו אנחנו רוצים להרחיב את היכולת הזאת ולהפוך אותה לתשתית קבועה עבור החבל.
אנחנו מחפשים תורמים ושותפים שרוצים להשקיע לא רק בפרויקט, אלא ביכולת אזורית שנשארת כאן לאורך זמן.
דורון לבנת, יו"ר קרן צבעוני והשותף הראשון להקמת התנועה
בועז אמיתי, יו"ר הקרן הישראלית למען דמוקרטיה
מכתב ראשי הרשויות ועתיד לעוטף19 באוגוסט 2024 · לפתיחה בגודל מלא ↗ 
